בין שלוליות שדילגת,
פסחת גם עליי.
בין מי גשמים שטיפטפת,
ירדו גם דימעותיי.
בין קשת בענן שהדלקת,
זרחו קרני רסיסי רגשותיי-
באור יקרות
ולבן.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כמה שזה יפה!!! (קצת נבהלתי מהתגובה שפרסמת, מצד שני- היא זו שגרמה לי להכנס ליצירה ולקרוא...) זו יצירה מופלאה בעיני, אני מאוד מתחברת לצורת הכתיבה, הקיטוע מוסיף כאן מאוד! והתוכן והניסוח- כ"כ יפה!!! [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת לקודמיי [ליצירה]
- [ליצירה] לייק :) [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי מוותרת על הבית השני, חוצמיזה- זה נפלא! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, מצטרפת לשנכתב לפניי, המבנה והצורה- מבטאים כ"כ, ובלעדיהם, לא היה השיר כמות שהוא. [ליצירה]
- [ליצירה] ילדה, זה מקסים!!!! כתוב נפלא, חיתוך יפה, מעבר השורות מתאים. פשוט- מצויין! [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד ביותר! שי, איזה מהפך עברת, איזו דרך ארוכה מהימים של מרקסינוס ומקבילו- שי, להיום! השתבחת ועם הזמן אתה רק הולך ומשתבח, וכמוך- יצירותיך! אני מתענגת!!! [ליצירה]
- [ליצירה] תובנה יפה ומנוסחת נהדר! [ליצירה]
- [ליצירה] הסגנון עקבי- ליצירותייך האחרונות, החזרה על שורות, מדגישה ומחזקת את תוכנן. הייתי קוטעת חלקן, בשביל לשמור על המקצב, בשביל להשאיר את הקורא דרוך בעקבותיו.... [ליצירה]
- [ליצירה] הרעיון יפה, הבית האחרון עומד בפני עצמו, בעיני, ההתחלה פחות זרמה לי- מילים חזרו על עצמן, לא יודעת, זה נתקע.... [ליצירה]
תגובות