בין שלוליות שדילגת,
פסחת גם עליי.
בין מי גשמים שטיפטפת,
ירדו גם דימעותיי.
בין קשת בענן שהדלקת,
זרחו קרני רסיסי רגשותיי-
באור יקרות
ולבן.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אביבוש- מפנה את תשומת ליבך, ותודה לידידיה, ככה גם נזכרתי ביצירה הזו מחדש, זה מעניין... [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי משנה את הגדרת היצירה ל- "במשפט אחד"... חוצמיזה- יפפפפפפפפפפהההההההההה! [ליצירה]
- [ליצירה] חביב :) [ליצירה]
- [ליצירה] זה מקסים, פשוט נפלא! [ליצירה]
- [ליצירה] לקבל מחמאות משניים מהיוצרים היותר מוערכים בעיניי, עושה מצב רוח נפלא :) רוב תודות... [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים, ממש, אבל משקלי השורות וחוסר היציבות במבנה השיר- מפריע. בחלק- יש חריזה, לפעמים היא נעלמת, יש מילים שחוזרות אך הרעיון והתוכן- נפלאים! יש מקום לעבוד על זה עוד, להוציא מזה את העוד והיותר שיש בזה, כי זה יכול להיות מצויין! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה :) [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מצויין! בעל עוצמה וניסוח מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה, לשניכם. התרגשתי מתגובותיכם. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את מסגרת הבתים ואת התקופה השונה שהוכנסה בכל אחד מהם, בלי לפגום באחידות. כבני מרון נעמוד חוששים ויראים מאימת דינך ומעשינו מתנקים מחטאים, נחרדים מכל שופר שיזעק בקול, את שברינו, תרועתינו לאדון הכל. [ליצירה]
תגובות