בין שלוליות שדילגת,
פסחת גם עליי.
בין מי גשמים שטיפטפת,
ירדו גם דימעותיי.
בין קשת בענן שהדלקת,
זרחו קרני רסיסי רגשותיי-
באור יקרות
ולבן.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ומה עוד נותר לנו אם לא אותם זכרונות המרחיבים לב ונפש וסוחפים למחול ריחות עבר ורגשות... [ליצירה]
- [ליצירה] עדין ויפה [ליצירה]
- [ליצירה] נראה שזה נכתב כמזמין לחן. בתור יצירה לקריאה בלבד- חסר לי כאן המון...ואולי יש יותר מדי. [ליצירה]
- [ליצירה] יצרת כאן יצירה חדשה שיכולה להיות מתאימה לפרסום, תודה-כתמיד, על הרגישות והתגובות מלאות הרגש והמחשבה. [ליצירה]
- [ליצירה] הלילות שלך פורים... ואני תוהה אם זה קשור ללילה בלי שינה שעבר עליי רק אמש. [ליצירה]
- [ליצירה] אם רק תקרא/י שוב את החלק הראשון, תבין/י שזה לא רק מחוסר תשומת לב.... לפעמים דברים מצטברים ונלחמים עליהם בלי סוף, עד שמבינים שכל שנשאר לנו זו המלחמה על קשר/רגש/חלום וכדו', ולא הדבר עצמו... ואז זה פשוט נגמר. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה, חמוד :) אני חושבת שאתה הייטבת לעשות זאת עבור שנינו.... [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים, מרטיט, קצר וכ"כ חזק!!! רסיס- התעלת אפילו על עצמך! [ליצירה]
- [ליצירה] לא מצאתי כאן אירוטיקה- והעדפתי את הפירוש וההבנה שבלעדיה- וכך, בתמימותה של יצירה זו, בפשטותה השלווה- מצאתיה יפה בעיני עד מאוד! [ליצירה]
- [ליצירה] שי- השיר לא זרם לי והשאיר אותי עם תחושה לא נעימה.... משו פה זה לא זה... לא מצליחה לשים את האצבע, אולי חוסר הסדר, חוסר מקצב, או הניסוח, לא יודעת, לא התחברתי... [ליצירה]
תגובות