בין שלוליות שדילגת,
פסחת גם עליי.
בין מי גשמים שטיפטפת,
ירדו גם דימעותיי.
בין קשת בענן שהדלקת,
זרחו קרני רסיסי רגשותיי-
באור יקרות
ולבן.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מהמשובחות שביצירותיך! מעוררת ציפייה לשישית :) [ליצירה]
- [ליצירה] לא יודעת, פחות דיבר אליי, לא היה ברור, בתחילת היצירה היא לקחה אותי לכיוון אחד ואח"כ אבדתי .... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לך פלונית על שאת תמיד קוראת ומגיבה :) [ליצירה]
- [ליצירה] תיאור יפה, וגם הניסוח, הייתי משנה ב"אלפי ציפורי דרור כאלפי שנות גאולה", ל"כשנות הגאולה", אני יודעת, זה נראה קטנוני, אבל לי זה הפריע וזרם טוב יותר בלי.... [ליצירה]
- [ליצירה] שי יקירי, מזדהה עם כל מילה - בתור אחת שדעכה זה מכבר... מאמינה שעוד אשוב ובטוחה שאתה לא הולך להרבה זמן... אבל תמצה את ההפסקה הזו ותתמלא מחדש, אל תחזור עד שלא תרגיש שלם.... רק טוב, התגעגעתי.... איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] תודה, פתאום היצירה הזו חוזרת לי מהעבר, שכחתי מקיומה קראתיה כאילו לא אני כתבתיה. מעניין... [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה, קטיעת השורות לא תמיד נכונה, בעיני.... הבית: מסיר את המנעול יוצא למקום ההוא בלב זכרונות בו לא ביקרתי, כאלבום חתום שלא פתחתי, אותו הריח נותר יפה כ"כ- יכול לעמוד בפני עצמו!!! [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב, מרגש, אינטימי.... לא הייתי מגדירה כשיר, אלא יצירה מסוג אחר. [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת לכל התגובות, כואב כ"כ, עצוב, נוגע, פוגע ומקסים!!! [ליצירה]
- [ליצירה] נראה שזה נכתב כמזמין לחן. בתור יצירה לקריאה בלבד- חסר לי כאן המון...ואולי יש יותר מדי. [ליצירה]
תגובות