אני חושבת על עבר
עתיד הווה.
אין שום דבר מעניין בחיים האלה
אני חושבת
ומדליקה את תנור הטלויזיה.
פרסומות.
עוד זמן מיותר להעביר
בערך כמו לשבת בבית כסא
ולכתוב שירע.
זו לא עונה טובה
לסיפורים.
[ליצירה]
(סליחה על הבוטות)
ומי אתה שתחליט מה מזיק לקוראים ומה לא? מה מפרה ומה לא? האם אני מריחה כאן שמץ של פאשיזם?
צא החוצה. הוצא את אפך מהמסגרת המרובעת שלך ותציץ. יש עולם שלם שם בחוץ. אם בחרת להיסגר בשיריונך- בחירה שלך. אך אל תחליט על דעת עצמך מה נכון להמונים ומה לא - גם אם זה נוגד את השקפת עולמך או דתיותך.
[ליצירה]
הם מריחים אותנו.
מעלים ומורידים את חוטמם
מצמידים אוזן לקרקע
לקבל סימן
ממתינים.
ממתינים.
וכשמגיע הרגע
הם קופצים ממחבואם
חושפים את פניהם
ותוקעים בנו את יתד ארוכה.
וזה נגמר.
[ליצירה]
אני לא יודעת מה אבל יש משהו נורא מושך בשירה שלך. אולי בגלל שהיא יוצאת דופן. אני מנסה להבין למה כל הסלאשים. הם קוטלים אותך נכון? טוב, אל תשים לב.
יש בזה משהו מאוד עצוב. אפשר לקרוא את זה כאילו אתה על איזה טריפ ואפשר לקרוא את זה מתוך בכי.
נוגע!
תגובות