את מתנקמת בי.
כאילו יש בי הכוח לשאת
את צחוקך המתגלגל
כשאת אומרת שהכל בסדר.
כמו במשחק מחבואים:
את הצייד ואני הניצוד.
מכסה את עיני שלא תראי
כשאת יודעת בדיוק איפה למצוא אותי.
אל תגידי מצטערת.
הפסקתי להרגיש.
אסתר אור נטובי
-
נולדתי בכ"א שבט התשד"ם, בעיצומו של החורף. נשואה באושר (לטענתו:) ) לשמואל-טובי-אור-נטובי. וזהו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] חמוד, אע"פ שאני מעדיפה בהרבה את הדברים היותר-רציניים שלך. אולי אפילו הייתי צוחקת, אם לא הייתי עוברת מקרוב את החוויה המצמררת של זריית מלח על זחל רירי מסכן והצפייה בו בשעה שהוא נמוג והולך תוך ייסורים נוראיים (מובן שהוא לא היה הנשמה התאומה שלי ולא חיבבתי אותו בכלל, אבל בכ"ז). מאז יש לי טראומה מהיצורים האלה וצמרמורת במעלה ומורד הגב. אל תנסו בבית!!! ותהיתי- רצית לכתוב "התחשמק", או שזה במקרה? כי אני לא מכירה מילה כזאת... [ליצירה]
- [ליצירה] הררית, את צודקת במאה אחוז. אבל אני יכולה גם להגיד לך למה כל כך התקוממתי - בגלל שאני מכירה את המצב הזה בעצמי, ובגלל שאני לא רוצה להגיע אליו שוב. זאת הייתה אמירה כדי להזכיר לעצמי. אזהרה כזאת. אולי פשוט לא הייתי צריכה לעשות את זה על גבי היצירה שלך. אני מצטערת. [ליצירה]
- [ליצירה] אני, במפתיע, לחלוטין עם הטרמפיסט. כל דבר הוא געגוע לגשם. כל נשימה, כל קרן שמש, כל רסיס חלום. אפילו החיים עצמם. מתגעגעת... (בואי לשבת, טוב? אני אהיה נחמדה.) [ליצירה]
- [ליצירה] אויש, מילון רק אתה מסוגל לתת לשיר כזאת כותרת... לא הבנתי כלום, אבל אפשר לתרץ את זה בשעה (עשרים לארבע, לכל המעוניין). אולי מחר. [ליצירה]
- [ליצירה] :-) נראה בדיוק כמו המחברות שלי - בהבדל אחד: אצלי לא מופיעים החישובים... ודווקא גיאומטריה זה מקצוע מקסים - אחד האהובים עלי, למעשה. נו, מילא. [ליצירה]
- [ליצירה] הו... פשוט שיר נפלא... אין אין אין עוד בעולם כמו גשם! (בעיקר כיף לקרוא אותו עכשיו, כשהאושר באמת בחלונות ובלב:]) [ליצירה]
- [ליצירה] ברררר זה קר... [ליצירה]
- [ליצירה] מסתבר שלא הבנתי את הדימוי הזה שכולם מדברים עליו... :( [ליצירה]
- [ליצירה] אוקיי... אני בהחלט לא מכורה לזה בצורה כזאת, אבל אם אני כבר מנסה לכתוב "לפי הכללים" רצוי שזה יהיה עד הסוף, לא? ושוב, תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] כן, כנראה שאתה צודק. אולי פשוט פיספסתי משהו. אני עוד אנסה שוב. (אבל בשביל מה הכעס?) [ליצירה]
תגובות