את מתנקמת בי.
כאילו יש בי הכוח לשאת
את צחוקך המתגלגל
כשאת אומרת שהכל בסדר.
כמו במשחק מחבואים:
את הצייד ואני הניצוד.
מכסה את עיני שלא תראי
כשאת יודעת בדיוק איפה למצוא אותי.
אל תגידי מצטערת.
הפסקתי להרגיש.
אסתר אור נטובי
-
נולדתי בכ"א שבט התשד"ם, בעיצומו של החורף. נשואה באושר (לטענתו:) ) לשמואל-טובי-אור-נטובי. וזהו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ניסיתי, אבל אני לא מבינה... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד אבל אני בחיים לא הייתי נשארת איתו. [ליצירה]
- [ליצירה] כן, זה נכון. באמת צריך לעשות את זה פחות. ומסכימה עם ערוגה - גם לדעתי הרעיון לא ממוקד מספיק. [ליצירה]
- [ליצירה] כשיש בך קצת, אם תתן, תתמלא עוד יותר ממה שהיית. אבל אני מסכימה איתך. כשריק לגמרי פשוט אי אפשר לתת. לא מאחלת את זה לאף אחד... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה אהבתי את איך שהצלחת לתפוס את הרגע הקטן הזה בצורה כל כך יפה. ברוך הבא לצורה :) [ליצירה]
- [ליצירה] אלול הוציא לי את המילים מהפה, אבל זה בדיוק מה שזה - סיפור מתוק-מריר בדיוק במינון הנכון. [ליצירה]
- [ליצירה] אני היחידה שהבינה בדיוק הפוך - שהסוגריים הם ה"הלוואי"? ולא באמת התכוונתי להגיב. [ליצירה]
- [ליצירה] בטח זה בככל לא מה שהתכוונת לומר, אבל מה שאני הבנתי מפה, זה שאסור לבזבז את הזמן פה בעוה"ז, כי הוא מוגבל, ואת המנוחה נמצא אח"כ. רק לא הבנתי למה זה צריך להיות "עשרת אלפים", לעומת האחד שהוא אתה. שיר מעורר מחשבה ומקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] לא מסכימה איתך. ספרים הם אולי בדיה, אבל הם משקפים את האמת בצורה הכי טובה. הם יודעים להאיר במציאות נקודות שהיו נשארות מעורפלות לנצח בלעדיהם. מילים יכולות להיות טובות אם רק יודעים איך לנצל אותן ולחשוף בעזרתן. לא צריך לפסול את הכלי רק בגלל שהשימוש שנעשה בו הוא כל כך מעוות ברוב המקרים. אני אוהבת את המילים למרות הכל. ומאמינה שאפשר לעשות בהן המון טוב. והיצירה כתובה נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] זה מצא חן בעיני. בעיקר עם ההקשר של הכותרת. [ליצירה]
תגובות