רגלי
למודת הערים
ספוגת ההמון והרעש-
איך זכרה את ימי ילדותה הרחוקים
עת לרגע
יחפה,
נגע עורה
בעורו המסוקס של העץ.
אסתר אור נטובי
-
נולדתי בכ"א שבט התשד"ם, בעיצומו של החורף. נשואה באושר (לטענתו:) ) לשמואל-טובי-אור-נטובי. וזהו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מוכר. הרבה יותר מדי מוכר. רק שאצלי סבתא שלי אפילו לא זיהתה אותי לקראת הסוף... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה יפה יפה. ממש. כבר אמרתי לך שאתה כותב נהדר? כי אם לא - אז הנה אני אומרת. (טוב. וגם אם כן.) [ליצירה]
- [ליצירה] משל נחמד :) [ליצירה]
- [ליצירה] השם בא בסוף. [ליצירה]
- [ליצירה] מורגן, זה מצויין. גם אני מצטרפת למחמאות. [ליצירה]
- [ליצירה] מתוק לחלוטין. [ליצירה]
- [ליצירה] וווויייייייייייייייייייייייי!! איזה חמוד!! יצירה מתוקה להפליא עם סוף מחוייך ביותר. נהניתי. (למרות שהייתי חייבת לרוץ לבדוק מה עושים כל הCTRLים והשיפטים. הגיע הזמן ללמוד כבר את כל הקיצורים האלה) [ליצירה]
- [ליצירה] וואו החרוזים פשוט מושלמים. תמציתי ובנוי נפלא. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד :) [ליצירה]
- [ליצירה] אני אפילו לא צריכה לומר שאני אוהבת:) (גשם, כאילו דהההה.....) [ליצירה]
תגובות