רגלי
למודת הערים
ספוגת ההמון והרעש-
איך זכרה את ימי ילדותה הרחוקים
עת לרגע
יחפה,
נגע עורה
בעורו המסוקס של העץ.
אסתר אור נטובי
-
נולדתי בכ"א שבט התשד"ם, בעיצומו של החורף. נשואה באושר (לטענתו:) ) לשמואל-טובי-אור-נטובי. וזהו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שקופית - תודה. ועוף - כיף לקרוא את התגובות שלך:) אתה צודק בנוגע למשפט האחרון. הוא מדבר על משהו שמציק לי בלי קשר לשיר, ואיכשהו הצליח להשתרבב לו פנימה... הניתוח שלך לשיר היה מאוד מעניין (ובכלל, תמיד נחמד לראות מה אחרים הבינו מהשיר שלך), אבל מה - לא ממש הבנתי את כל מה שאמרת... מה פירוש "טרנסצנדנטאלי"? אני לא ממש מבינה לועזית. ואני אשמח אם תוכל לספר לי מה הקשר לשיר השירים ומה אומר על כך הרב זצ"ל. זה בהחלט יעזור. ושוב, תודה על התשובה המפורטת:) [ליצירה]
- [ליצירה] אה, הוא משלם לי כדי לשחוט לו סיפורים. אבל הפעם באמת נסחפתי :) זה קורה לי כשאני עייפה באופן קיצוני. חוצמיזה שכל היופי בבאפי זה שהצופה לא מבין מה קורה כשדון מופיעה. ופה הקורא מבין בדיוק כשהוא נעלם, אז זה מאבד את העניין. ובכל מקרה נקודת המבט תהיה חייבת להיות שונה בשביל זה. טובי, סולח? :*) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה "העצבים החשופים מסבים לי כאב עם כל משב רוח". ממש ככה. [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון יפה כל-כך! אבל למה כל האנשים שקופים? :-( [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד מאוד, אבל אני חושבת שהשם של הסיפור גילה כבר מההתחלה את כל הרעיון של הסיפור - מה שקצת פגם בו בעיני. נחמד מאוד בכל מקרה :) [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד מאוד מאוד - ויופי של משחק מילים... :) [ליצירה]
- [ליצירה] כן, אתה צודק. פשוט התגוננתי מיד כי זה כל כך דיבר אלי... אה - וברוך הבא לצורה, כמובן :) [ליצירה]
- [ליצירה] אוי כבר שנים שלא בכיתי אחרי שקראתי משהו - אבל עכשיו אני בוכה תוך כדי הכתיבה של התגובה הזו. זה כל כך כואב. איך עשית את זה? מדהים מדהים מדהים. [ליצירה]
- [ליצירה] זה מצויין ומצמרר... אז הפסדתי הרבה כשלא הייתי פה, הא? [ליצירה]
- [ליצירה] היה, היה צפוי, אבל בכל אופן זה עושה טוב על הלב. [ליצירה]
תגובות