רגלי
למודת הערים
ספוגת ההמון והרעש-
איך זכרה את ימי ילדותה הרחוקים
עת לרגע
יחפה,
נגע עורה
בעורו המסוקס של העץ.
אסתר אור נטובי
-
נולדתי בכ"א שבט התשד"ם, בעיצומו של החורף. נשואה באושר (לטענתו:) ) לשמואל-טובי-אור-נטובי. וזהו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] המעבר שלך בין הגופים מבלבל. ראשון-שני-שלישי בלי שום סיבה נראית לעין. חוצמיזה שהסוף באמת צפוי (ואם הייתי קוראת את פאוסט בטח הייתי יודעת לומר שהשם של היצירה מגלה את הסוף אפילו יותר, אבל אני לא יודעת, כי לא קראתי...) בכולופן, עדיין אוהבת כל מילה שלך :) [ליצירה]
- [ליצירה] עדין ויפה אוירה חלומית כזאת... מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה יאיר:] קודם כל, מסרישי בדרך. שאלתי כי חשוב לי לדעת אם כן. אם אני לא אדע - איך אני אוכל לשפר את המצב? :] אז שוב, תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] ... הי, פתחיה - מה נבהלת ממני? זה היה לגמרי בחיוך! (אפילו היה שם חיוך בכותרת) טוב, אולי כשאני באמת עייפה אני מפסיקה להיות ברורה... ואם בא לי אני אגיד על עצמי מטומטמת! מי יכול להוכיח שאני לא, הא? (בסך הכל, אני באמת מסתובבת פה בשעה כזאת [03:18], מה שעלול להעיד על טמטום מסויים...) אה, וכנראה שאני גם שייכת לאותה קבוצת זאטוטים מתלמדים-מינימום שמורידים את היצירה למקום השביעי... אז סליחה, לילה טוב, ונא לקחת אותי ברוח מחוייכת בפעם הבאה - אסתר, הלא מפחידה בכלל. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר יפה. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, כל-כך נכון. אין כמו הלילה, ואין דבר יבש יותר מזריחה. בעיקר כשקיץ. נחמד מאוד+ :-) אגב - זה לא מדהים איך שהשירה של הציפורים כשהשמש שוקעת שונה מהקירקורים שלהן בבוקר? [ליצירה]
- [ליצירה] תודה ספתא. ואתה צודק. התחרטתי על ההסבר שניה אחרי ששלחתי. לומשנה. אני רק רוצה לדעת אם התוספת לשיר באמת נחוצה. [ליצירה]
- [ליצירה] בקרוב בע"ה האולי יהפוך לבטוח. רק אל תעלמי לי, טוב? [ליצירה]
- [ליצירה] תודה אלול זה נהדר... (טוב, ברור. זאת מתקרבת.) [ליצירה]
- [ליצירה] אאוץ'. עצוב. [ליצירה]
תגובות