רגלי
למודת הערים
ספוגת ההמון והרעש-
איך זכרה את ימי ילדותה הרחוקים
עת לרגע
יחפה,
נגע עורה
בעורו המסוקס של העץ.
אסתר אור נטובי
-
נולדתי בכ"א שבט התשד"ם, בעיצומו של החורף. נשואה באושר (לטענתו:) ) לשמואל-טובי-אור-נטובי. וזהו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] "מניפולציות רגשיות – נעים מאוד! אני כותב, זאת המטרה שלי. לגרום לכם לצחוק, לבכות, להתרגש, להכניס לכם אגרוף בבטן, העיקר שלא תישארו אדישים, שתצטרכו לקרוא את הסיפור שוב, שתחשבו עליו כשאתם הולכים לישון." מניפולציה רגשית לא אמורה להרגיש לקורא כמו מניפולציה רגשית. "המטרה שלך ככותב", היא לכתוב את המניפולציה כך שאני לא ארגיש בזה. זאת הבעיה שלי. [ליצירה]
- [ליצירה] D-: ענק! . [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד מאוד:) בעיקר הסוף... [ליצירה]
- [ליצירה] יפהפה וכואב. ממליצה לכולם להכנס. לכל היצירות שלך. המשפטים שבסוגריים קצת צרמו לי. הם שוברים את הזרימה של השיר. ובכלל, יש כלל בכתיבה שאומר שמה שכתוב בסוגריים צריך להמחק, או שאפשר לכתוב אותו בלי הסוגריים (כמובן שיש יוצאים מן הכלל, אבל זה בגדול). וגם לי צרמו המילים "מאכלת שלך אצלי". [ליצירה]
- [ליצירה] :) חמוד. אתה בהחלט יודע איך לתפוס את אור הזרקורים... שיהיה לך בהצלחה פה, ותמשיך להיות כזה משעשע. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא יודעת אם הבנתי נכון. זה אמור להיות משל, נכון? [ליצירה]
- [ליצירה] הממ... דווקא זה מה שאני אוהבת בשירים - שלא רק אומרים בהם, אלא אפשר להעביר בהם גם את התחושות שמאחורי האמירה. בגלל זה לא כל כך מפריע לי בד"כ לא להבין שירים עד הסוף. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו נדוש, אבל גם אני יכולה רק לומר שזה נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, דבר ראשון - תודה רבה-רבה לכולם! אתם ממש נחמדים :] עוף, ממש הסמקתי מהתגובה שלך... זה על A4 במקור, עם עט 0.4 וצבעי-פסטל כאלה של בית-ספר. אתה באמת רוצה שאני אשלח לך את התמונה? וואו... ו... אהמ... ברווז?? זה הראש של האייל השני, שרובו מסתתר מאחורי הצוק. אם היית רואה את התמונה מקרוב, היית מבין. טל, מי שמדברת בכלל! מישי - ההצללה מפחיתה מהעומק?? דווקא חשבתי שהיא זו שיוצרת את העומק. זאת לפחות הכוונה... בקשר למים ואיך שהם מגיעים למפלים - זה נכון. יש כאן בעיה קטנה. אני חושבת שזה בגלל הקווים החדים של קצה הצוק, שהופכים אותו למאוד שטוח. בגלל זה לא כל כך מובן שבעצם הוא ממשיך למעלה - כמו הצוקים ליד ים-המלח. מה לעשות - רק אחרי שציירתי בעט החלטתי גם לצבוע... זה גם נכון שהחלק התחתון של התמונה הרבה יותר מודגש. זה הרעיון. התלבטתי המון אם לצבוע את הכל בצבעים חזקים, ובסוף החלטתי להשאיר את זה ככה. אני חושבת שזה מה שנותן את העומק (כמו שציינו אודיה ורטרואקטיבית:]) - איך שזה נהיה בהיר יותר ככל שמתרחקים. יצחק - לא צנוע? היא בסך הכל ילדה קטנה! (אולי לא ממש רואים את זה בגודל הזה, אבל זה כל מה שהיא...) לא הגזמת קצת? אבל תודה בכלופן... [ליצירה]
- [ליצירה] נדמה לי ששלשום דווקא ראיתי אותה... ואולי זה פחות דידקטי, אבל באמת פחות מובן (אני לא יודעת איך זה היה לפני התיקון, אבל באמת לא ממש ברור מה המשפט האחרון מנסה לומר). [ליצירה]
תגובות