קליע.
יד הפכה שורש, שורש הפך יד
משלחת זרועה, לא בחפזה, אט, אט..ומציצה מבין עפר
לוחשת כאישה מנאפת הצטרף גם אתה למחול המתים וקנה שלוות עד
יודע אתה ודאי, היא מתגרה, שהחיים את מותך מצוים
קולה הולך ומתאנפף, עולה על יצועי
(בדממה היא צועקת, תובעת את פורקנה)
מגלה היא טפח ונאנחת, תר אני אחר פתחה, מקור דמיה
פוערת את מוצאה, ואוספתני לתוכה
מוסיפה והולכת, נאנחת בחיבה גלויה
מבט אחרון של אהבה, בטרם תהפכני לרימה
ארורה האדמה
תגובות