[ליצירה]
הלוווו, הרגעו!
זה ענתיקה, הדבר הזה. היום אני בנאדם שמח (?!) אוף, ציפור, אני לא כותב רק דברים עצובים זה לונכון, ס'תכל ב'ראיון בלשכה'. ויש עוד כמה.
[ליצירה]
המ...
ממשיך לכעוס הא?
לא טוב. אתה ממשיך לפגוע בתדמית הרצינית שעוד נותרה בך.
מסרים אישיים? ציטוטים? אני דוקא לא מחקתי.
"התנשאות היא טבע שלי" (נושא אלומותיו, באחד מהמסרים הקלוקלים שלו).
אז בוא נפסיק עם זה כאן...
[ליצירה]
אין לי מה לכתוב בכותרת קיבירבוימךויוסיפולךשנותחיים.
איכותי. מעניין.
שיר חי, זורם, עם תיאורים מרנינים. רק הסוף קצת מדכא/עצוב/מבואס/מפוחד או שלא הבנתי נכון.
[ליצירה]
שייך לעשות כזה דבר.
גם אני עשיתי כזה ל"פרחים בקנה", מיזמן.
רק דבר אחד. אם אתה עושה דבר כזה, אז תשנה את כל המילים או רובם.
ככה לפחות אני ניסיתי לעשות.
[ליצירה]
לרו קטנה ואף לנשמת,
יש לחלק, לדעתי הבאמת עניה, בין אהבת הקב"ה אלינו לבין המושג "יהיה טוב".
קודם צריך לצאת מנקודת הנחה, רו, שה' אוהב אותנו. הוא אוהב אותנו כי אנחנו כמו הבנים שלו. הוא אוהב אותנו בגלל האבות שלנו. הוא אוהב אותנו כי הוא בחר בנו, והוא הבטיח, שהוא אף פעם לא יפקיר אותנו. אהבת אב לבן.
גם כשילד עושה רע, הוא חוטף עונש, זה לא אומר שאבא לא אוהב אותנו.
המושג "יהיה טוב", הוא בעייתי. גם פה, נשמת עושה בו שימוש פרשנותי של "יהיה בסדר"=אני ארגיש טוב, ולא אסבול. המושג "יהיה טוב" נשלל מעצם תוכנו. לא יהיה טוב. עכשיו טוב. תמיד טוב. היה טוב, טוב, ויהיה טוב. אלא שאת הטוב, אנחנו לא מסוגלים לראות. כואב לנו, אז אנחנו חושבים שרע.
נשמת כתבה "זה בא עם שמירת המצוות ועבודת ה'". את חושבת שאם תעבדי את השם ותעשי מצוות אז החיים שלך יזרמו על מי מנוחות? לאו דוקא. יש הרבה צדיקים שסובלים כל החיים.
ורו, אם זה מה שמפריע לך, אז הגיע הזמן שתהיי אדם הרבה יותר שמח-ה' אוהב אותך. (למרות, שלדעתי ההבנה שה' אוהב אותנו לא הופכת את החיים לדבר יותר שמח).
עד כאן.
תגובות