צאי נשמה נשכחה
מצאי מקומך
קומי, רמוסה מעוכה
היי את בעצמך
השתחררי מכבלי השקר
התעטפי לך בפנים באמת
הרוע ממך יעקר
ייתלש, ייבול ומת
קומי נשמה נשכחה
השקר-מחי
קומי צאי מתוך חשיכה
כי ה' גמל עליכי.
לומשנה גמלו
-
מצאוני השומרים הסובבים בעיר. היכוני, פצעוני, נשאו את רדידי מעלי שומרי החומות.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] !@##%^&*)( $%^&*)#@$^^&*))$ ממש ככה! [ליצירה]
- [ליצירה] רשע?! ת'שמעו בני צורה יפיופי הנפש, עדיני הנשמה ומתקתקי השפתיים. אם קטַעַי פוגעים בעדינות הזו שלכם, ומשחירים את לובן נשמתכם הצחורה, אני פשוט אעיף אותם מפה. מה עשיתם ממני... [ליצירה]
- [ליצירה] עדי, אני דוקא חושב שזה אחלה קטע, קראתי אותו הרבה פעמים, ולא שכחתי אותו בכלל. כמו שאמרת, גם יצירות ברמה של כיתה א' ("דבר שכמובן שיצירתו של חגי לא מתקרבת אליו, ועל כך כולנו מסכימים, כמובן" [בהחלט כדאי שתעבדי על הניסוח, את גורמת לי לחייך:))]) ראויות להיכנס לכאן ואין שום זכות למישהו לדרוש שלא יכנסו לכאן, אולם, כאן אתן מגיעות ומכניסות לי מילים לפה. ל-א אמרתי שלא להכניס את היצירות, כ-ן אמרתי שצריך להכניס פרופורציות. זה הכל. [ליצירה]
- [ליצירה] היי איש. תמר ואברהם גרים במקרה ביישוב תקוע? [ליצירה]
- [ליצירה] מרק מותק... השאלה היא, מה גובר על מה. החולניות או שמא הגאונות? [ליצירה]
- [ליצירה] *** אין צורך לבקש סליחה. אהבהבתי;) [ליצירה]
- [ליצירה] מר שמואל ירושלמי יקר, צר לי לאכזב אותך מר ירושלמי יקר אך השקפותיך לוקות בפרובינציאליות שכוחת אל אשר עברה זה מכבר מן העולם. בחיים, מר ירושלמי, יש לבצע דיפרנציאציה בין חלומות למציאות. שיגיונותיך אינם מועלים, גם לא לעצמך. הדיסוציאציה שאתה מבצע בין השקפותיך להגיון אנושי רק תדרדר אותך באופן דוגמאטי אל תהום הנשיה. תמיד ניתן לצאת באופנסיביה כנגד המתנחלים. הנון-קונפורמיזם שלך מתבטא במשפטים כגון "למען שהרב יגמר", הרעב אינו תופעה וקיים רק אצל בטלנים-אלטרואיסטים הקיימים, לצערי, בעם. זהו עונשם של אוכלי אמברוסיה משמינים. די לך, רב לך באנכרוניסטיות. כלל אנטריורי הוא בחיים, אל לך לבצע אנטגוניזם אל מול ההגיון. רפואה שלמה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] ** :(( [ליצירה]
- [ליצירה] ** ואני חושב שלולא היית מגדיר זאת כנונסנס התגובות היו נראות בערך כך: הו, אמנם לא הבנתי כלום, אבל זה שיר מהמם! או משו כמו: יוווו, מדהים! אפשר הסבר בבקשה? ;)) - זה אצ"ג משהו. [ליצירה]
- [ליצירה] **** עד שיום אחד, בבוקר בהיר ונחמד, הצטלבו דרכיהם, שמעולם לא נפרדו, והשתלבו באחידות חסרת פירוד מלכתחילה. והם חיים באושר ובעושר עד עצם היום הזה. [ליצירה]
תגובות