צאי נשמה נשכחה
מצאי מקומך
קומי, רמוסה מעוכה
היי את בעצמך
השתחררי מכבלי השקר
התעטפי לך בפנים באמת
הרוע ממך יעקר
ייתלש, ייבול ומת
קומי נשמה נשכחה
השקר-מחי
קומי צאי מתוך חשיכה
כי ה' גמל עליכי.
לומשנה גמלו
-
מצאוני השומרים הסובבים בעיר. היכוני, פצעוני, נשאו את רדידי מעלי שומרי החומות.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וואו, רגע, אני קורא שוב. וואו.(הפעם עם נקודה בסוף) [ליצירה]
- [ליצירה] הצעה! שלום לאורי ולכל המגיבים אנכי הקטן משפכי הביבים באתי להעיר הערה חטופה שאולי טיפ טיפה תשמע חצופה ראשית אקדים ואומר בכנות לא קראתי כאן חצי שנינות רק פה ושם בתחילת השרשור אז אולי אהיה קצת לא קשור - שלום למר אורי עמירם משורר אדיר נישא ורם באתי בשליחות דחופה הנה למטרה שאין עוד חשובה ממנה להציע לכבוד ביתך מירב שידוך שרק חתונה אחריו! הכל התחיל מזה השיר שהושר כשחוט מחשבה אל מישנהו נקשר והבנתי פתאום, נדהם בלי מילים שאני מכיר טוב את חלקה המשלים. הצעתי הינה הצעה ייחודית הבחור הנ"ל הוא עידית דעידית אשר בלי שום ספק מיפן עד ערב לא נמצא מתאים כמותו למירב אסביר את עצמי באופן חופשי (אוי. זה הולך להיות מעשה טפשי) הבחור המדובר תאמינו או לא (מירב עוד תסתחרר בגללו) אוהב לאכול ממגעיל עד טעים העיקר שתמיד זה יבוא רק...עם! חביתה עם שוקולד פלוס דג פילה בתיבול יין-ז'ורנאוטו-קריסמו מעולה כדורי פלאפל בגביע הגלידה עם עוגת קצפת של הדודה מטילדה מרק בצל עם מרק פטריות אוכל את הלב עם מוסר הכליות. כשמירב תשאיר בצלחת הכל בעלה העדין ימשיך לאכול ובין בני הזוג בדירה הקטנה ישרור השלום ובלי סוף הבנה השידוך יקירי יצלח בודאי שכן החתן יקדיש עד בלי די את כל חייו אף את שעות הגמרא לעזור למירב בזו הצרה וביחד יחיו בלי גבול אהבה שכן הבחור כבר אינו בצבא (אולי עדיף זאת במסר אישי?) הבחור משוחרר על סעיף נפשי אך אל נתפס לנושאים צדדיים לבחור לב וזהב ואופי מדהים כשקשה, תמיד הוא ניגש ועוזר הוא יביא לה שרשרת טבעת וזר וגם אם אינו טוב בלחזר תמיד הוא עדיף על פני בעל ממזר! [ליצירה]
- [ליצירה] התחלנו עם קללות? הסכת טיפשון. אם גברת ויקי מוכנה להתחבק עם נשות האויב שלנו, אז בין אם עצם המאבק נכון ובין אם לאו, כל מה שיש לי לאחל לה זה בעעעעע אחד גדול. ונסתפק ב-בעעעע. נכון לפני איזה כמה זמן כל העיתונים צילמו איזה נער אחד שהאמא החד הורית שלו דוחפת אותו בכיסא גלגלים, כאילו מסכן כזה, לא יכול לזוז? אז אמא שלי היום צילמה אותו, יושב ועומד לבד ואפילו רץ. נכון מצחיק? לא, זה עצוב. [ליצירה]
- [ליצירה] ** :(( [ליצירה]
- [ליצירה] מר שמואל ירושלמי יקר, צר לי לאכזב אותך מר ירושלמי יקר אך השקפותיך לוקות בפרובינציאליות שכוחת אל אשר עברה זה מכבר מן העולם. בחיים, מר ירושלמי, יש לבצע דיפרנציאציה בין חלומות למציאות. שיגיונותיך אינם מועלים, גם לא לעצמך. הדיסוציאציה שאתה מבצע בין השקפותיך להגיון אנושי רק תדרדר אותך באופן דוגמאטי אל תהום הנשיה. תמיד ניתן לצאת באופנסיביה כנגד המתנחלים. הנון-קונפורמיזם שלך מתבטא במשפטים כגון "למען שהרב יגמר", הרעב אינו תופעה וקיים רק אצל בטלנים-אלטרואיסטים הקיימים, לצערי, בעם. זהו עונשם של אוכלי אמברוסיה משמינים. די לך, רב לך באנכרוניסטיות. כלל אנטריורי הוא בחיים, אל לך לבצע אנטגוניזם אל מול ההגיון. רפואה שלמה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] מי יתן הלוואי שתמצא את השילוב הנכון בינה לבין הגוף ואז תעמוד ותקרא לה בקול רם: שובי כפרה נשמה מת עליך חולה עליך (זה היה בצחוק) שובי אל הגוף המתעודד, המתעטף בלבן מזוככך(וזה ברצינות). בברכת "וחטאיכם כשלג ילבינו". רק לשמוח יש! (יש בהיפוך אותיות=שי ויש בזה רמזים עמוקים בתורת הסוד). זה יפה זה. [ליצירה]
- [ליצירה] נושא אלומה חומד. א. "זה שהכל אצלם מעורב", זה רק חלק מתיאור המצב. שכחת, או שבכוונה השמטת את הפרט המ-א-ו-ד חשוב, שמדובר באוכלוסיה תומכת. כשאצלנו חיילים מתים, הם יוצאים לרחובות בהמוניהם לרקוד. כשאצליהם מחבלים מתים הם יוצאים להפגנות זעם. כשילדים מתפוצצים באוטובוסים האמהות שלהם שמחות ומחלקות סוכריות. מה רצית? שאמא זקנה בת 90 תצא לרחובות חמושה ב M-16 חדיש? האם זקנותה גורמת לה להיות פטורה מעונש על דעותיה? לא ולא. מדובר פה במלחמה של עם מול עם. יש להם ארבעים אלף רובים. יש להם צבא. הם רוצים להשמיד אותנו. הם גדלים דמוגרפית. הם מסוכנים. במלחמה, גם ילדים מתים. ב. "ברור שמותר וחובה לפגוע במחבל...כל עוד לא הורגים בדרך כמה ילדים". מי שנשתבשה עליו דעתו, הוא מי שמעדיף את מות ילדינו על מות ילדי האויב. ג. אם מחבל בא להתאבד במחסום כדי להרוג חיילים, ודרך כך הורג גם אזרחים, זה אולי כרוך בכללי מלחמה לגיטימים-עד כמה שזה נשמע צורם (בכלל, מחבל מתאבד הוא לא לגיטימי משום עצמו, אבל שיהיה). אבל, להשוות חבוב, פיגוע באוטובוס מלא ילדים, זקנים וטף, שאולי במקרה יש שם גם איזה חייל שהזדמן למקום והמחבל בכלל לא בא בשבילו, להשוות אותו לחיילנו שמפציצים בתים ולפעמים (כן, לפעמים!) פוגעים גם באזרחים-זה כבר מוגזם. יודע מה? מה תגיד על הפיגוע בדולפינריום? גם שם הוא חשב שיש חיילים? לך תספר לאבא של משפחת חטואל שהמחבלים ניסו להרוג את החיילים שהיו ליד, אוקיי? לך תספר לילדי דקשטיין, לך תספר סיפורים לחברים שלך. על מי אתה עובד? אבל דוגרי, אתה לא שווה את כל המילים שבזבזתי עד עכשיו. (בוא ותספר לי בתגובה הבאה שאני מתלהם, הא? הנה מישהו שלא משחק בכללי ההתייפיפות הרצחנית שלך. שלך ושל כל החברים המטומטמים שלך בשמאל הסהרורי. החייל הבא שיהרג בשטח בנוי, על כתפיכם. ויודע מה? הילד הפלשתיני הבא שיהרג-על כתפי.) [ליצירה]
- [ליצירה] *** אני מעולם לא התיימרתי להיות ילד גדול:)) מסתבר שזה משתלם... הי נושא אלומה, יש לי עוד כמה ציטוטים, רוצה? [ליצירה]
- [ליצירה] ענק אחי. ענק. אם יותר לי: אתה המצאת? [ליצירה]
- [ליצירה] וואי, וואי, וואי. לא מתיימר להבין הכל, אבל לפחות ממה שהבנתי קיבלתי רושם חזק. (אהבתי גם את ה'תישרי עלי') [ליצירה]
תגובות