[ליצירה]
בואו כולם! מהר!
שורו הביטו וראו איך "ילד רפה שכל וקטן מוחין" שכמוני היה לראשון שהצליח להוציא את הבחורצ'יק משלוותו המדומה!
חייכתני.
כבר אמרתי לך שאתה לא שווה את המילים?
סורי. אני חייב לעוף. יש לי בגרות עוד מעט.
אז....תאחל לי בהצלחה יפה, ותתנהג יפה עד שאחזור, אוקיי?
[ליצירה]
אז קודם כל, תודה לכל המגיבים.
אודיה: כן, זה היה בכוונה.
למה: אין פה האשמה גורפת. אני לא מכיר את כולם, וגם לא את רובם. השיר הוא תוצאה של הרגשה רבת שנים שהתפרצה בעקבות מאורע ששבר את גב הגמל.
חיים מאושרים!
[ליצירה]
מ-ז-ל טוב!!!
סימן טוב ומזל טוב, סימן טוב ומזל טוב!
עוד ישמע בהרי ייוווודה ווובחוצוות ירושליייים!!!!
(רגע, זה לא ממש קשור, הא?)
לקח זמן לקלוט ש: טו"ב זה 17.
[ליצירה]
טוב אז כך,
תודה למגיבים.
תודה לעדי, שהרי מה הייתי עושה בלי רשותך...
תודה למויש בשנית, גם הוא לא מודע למעשיו. גם אני לא יודע איך היית מתייחס אליו. מסור לידידיה את ביסיי מקרב לב.
[ליצירה]
**
הרבה שחור מסביב, מעגל של בערה וקצת להבות באמצע.
מצטער, אבל לא מצאתי שום ייחודיות בתמונה הזו.
קומפוזיציה גרועה, חוסר גוון, ושום רעיון לא טמון בה.
נפלאית-כשהאש דועכת, הלהבות לא מתמרות אל על. לתשומת ליבך.
[ליצירה]
****
ויש לה גם, לבחורה
הקצת שמנה, צעיף
תוצרת ווינבלוק.
ולפעמים היא, הבחורה
נועלת את, הנעליים
תוצרת גרמונט.
האמת היא שיש עוד הרבה דוגמאות למה שהיא לובשת ועושה, אבל על זה אני אכתוב בשיר אחר. בלי נדר.
[ליצירה]
טל בת ראפ יקרה,
לא רק הפוסטמודרניזם חרוש, שחוק וידוע מראש, אלא כל מה שאמרת שכולו עשוי חתיכות מדיונים מייגעים ועתיקים שכבר לאו מלהעלות אבק.
מצטער אם עליתי לך על נקודה רגישה.
אני לא מתיימר להיות מבקר ספרות, וגם לא מבקר צילום. פשוט, מה שטוב באתר הזה, הוא גם מה שהורס אותו ב*צורה* טוטאלית, ולכן צריך למצוא את השילוב הנכון, את הגבול.
לא הכל שחור ולבן בחיים. יש לך גישה ילדותית.
ולך ילדה, שיהיה בהצלחה בחיים...
(באמת אני מקווה שתצליחי) :)
תגובות