צאי נשמה נשכחה
מצאי מקומך
קומי, רמוסה מעוכה
היי את בעצמך
השתחררי מכבלי השקר
התעטפי לך בפנים באמת
הרוע ממך יעקר
ייתלש, ייבול ומת
קומי נשמה נשכחה
השקר-מחי
קומי צאי מתוך חשיכה
כי ה' גמל עליכי.
לומשנה גמלו
-
מצאוני השומרים הסובבים בעיר. היכוני, פצעוני, נשאו את רדידי מעלי שומרי החומות.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ** לפחות התגובות יצירתיות:) [ליצירה]
- [ליצירה] מויש. מי מקיא עליך ככה? גמני רוצה שיקיאו עלי! למה אף-אחד רק רוצה לדבר איתי ואפחד לא רוצה לדבר איתי.(האף שלי). בעעעע. [ליצירה]
- [ליצירה] אהמ אהמ! תוהה אני, אילו משקעים מסתתרים מאחורי דבר שכזה.. כתוב מעולה! [ליצירה]
- [ליצירה] ** איך שאנשים הופכים את התורה לספר תירוצים. לא נעים להם עם שיטות לימוד חדשניות, הופכים אותם לשיטת רבדים. לא נעים להם לדמיין את רשב"י נהנה מהחיים-אומרים שהוא למד תורה סביב המדורה. אני דוקא חושב שהוא צלה שם חרובים;) - ברור שפה מדברים על איכות וטיב היצירה, בסופו של דבר האתר הזה הוא אתר לפרסום יצירות, ואם הוא רוצה להמשיך ולהיות כזה, אני חושב שצריך להכניס בו קצת פרופורציות של אומנות. [ליצירה]
- [ליצירה] **** עד שיום אחד, בבוקר בהיר ונחמד, הצטלבו דרכיהם, שמעולם לא נפרדו, והשתלבו באחידות חסרת פירוד מלכתחילה. והם חיים באושר ובעושר עד עצם היום הזה. [ליצירה]
- [ליצירה] טל בת ראפ יקרה, לא רק הפוסטמודרניזם חרוש, שחוק וידוע מראש, אלא כל מה שאמרת שכולו עשוי חתיכות מדיונים מייגעים ועתיקים שכבר לאו מלהעלות אבק. מצטער אם עליתי לך על נקודה רגישה. אני לא מתיימר להיות מבקר ספרות, וגם לא מבקר צילום. פשוט, מה שטוב באתר הזה, הוא גם מה שהורס אותו ב*צורה* טוטאלית, ולכן צריך למצוא את השילוב הנכון, את הגבול. לא הכל שחור ולבן בחיים. יש לך גישה ילדותית. ולך ילדה, שיהיה בהצלחה בחיים... (באמת אני מקווה שתצליחי) :) [ליצירה]
- [ליצירה] אוף את לא אוהבת שמדברים על היצירות שלך. אז אני אשתוק. [ליצירה]
- [ליצירה] !!! ענק! הצחקתני רבות! הגננת שלי עוד היתה בסדר יחסית לרב מכיתה ד' שהביא לי כאפה. טראומה לכל החיים. אה, הוא גם שם לי סילוטפ עבה סביב הכיפה והשיער אל מתחת לסנטר בגלל שרצתי במגרש עם כיפה ביד. אז הגננת בסה"כ בסדר. זה מצחיק! [ליצירה]
- [ליצירה] אודיה, את טועה. אין פה שנאת אחים, בכלל, אין פה שנאה-רק רחמים. [ליצירה]
- [ליצירה] לרו קטנה ואף לנשמת, יש לחלק, לדעתי הבאמת עניה, בין אהבת הקב"ה אלינו לבין המושג "יהיה טוב". קודם צריך לצאת מנקודת הנחה, רו, שה' אוהב אותנו. הוא אוהב אותנו כי אנחנו כמו הבנים שלו. הוא אוהב אותנו בגלל האבות שלנו. הוא אוהב אותנו כי הוא בחר בנו, והוא הבטיח, שהוא אף פעם לא יפקיר אותנו. אהבת אב לבן. גם כשילד עושה רע, הוא חוטף עונש, זה לא אומר שאבא לא אוהב אותנו. המושג "יהיה טוב", הוא בעייתי. גם פה, נשמת עושה בו שימוש פרשנותי של "יהיה בסדר"=אני ארגיש טוב, ולא אסבול. המושג "יהיה טוב" נשלל מעצם תוכנו. לא יהיה טוב. עכשיו טוב. תמיד טוב. היה טוב, טוב, ויהיה טוב. אלא שאת הטוב, אנחנו לא מסוגלים לראות. כואב לנו, אז אנחנו חושבים שרע. נשמת כתבה "זה בא עם שמירת המצוות ועבודת ה'". את חושבת שאם תעבדי את השם ותעשי מצוות אז החיים שלך יזרמו על מי מנוחות? לאו דוקא. יש הרבה צדיקים שסובלים כל החיים. ורו, אם זה מה שמפריע לך, אז הגיע הזמן שתהיי אדם הרבה יותר שמח-ה' אוהב אותך. (למרות, שלדעתי ההבנה שה' אוהב אותנו לא הופכת את החיים לדבר יותר שמח). עד כאן. [ליצירה]
תגובות