מי שמעלה לעצמו בדעת, כי האימפריה הרומית, עברה לנצח מהעולם – טועה טעות היסטורית, מבלי שייודע לכך. מעבר להרי – החושך; היכן, ששני אוקיינוסים חובקים את החוף, פרוסה אמריקה, היא – האימפריה הרומית של העידן החדש. היא – נמשכת – נמתחת קדימה, כמשושי – תמנון, הנשרעים על החוף; מתפשטת היא, גם – שמאלה גם – ימינה וכטפיל, מכה את שורשה. מידות רעות; רדיפת – הון ובצע; צריכה וזלילה, עד למחנק. כל אלה, תולדותיה של האימפריה הרומית, שפתאום, קמה לתחייה. תאוות – שלטון, מקצה עד הקצה של הארץ; הרצון לכפות את מרותה, על המדינות בריבונן. זאת, דרכה של אמריקה וזאת! הסכנה הגדולה. עמי – העולם, שחשבו: הנה! החופש בא והחירות, פתאום הבינו, עידן – העבדות, עודנו לא תם. העמים, שתלו את תקוותיהם, בפסל – החירות, בסגדם לו, כליופיטר במקדש – הקפיטול: התבדו כל התקוות האלה, כזכוכית שהתנפצה עלי רצפות. העושק, נמשך ומשגשג לו, כבימי – רומא, הידועים לשמצה; השיעבוד, מוסיף הכות את שורשיו. רדוף – בצע, צובר את התיאוצת ואתו, גם הפער בחברה. המלחמות; אין – סוף, יוצאות מבית – גידול אמריקני… הכל בשמו של הצדק והזכויות הדמוקרטיות של העמים. אך נשאלת השאלה הנחרצת: האם, לרצח ושפיכות – הדמים, יש כל הצדקה? האם, פלישה לוייטנאם והפצצות השפליות בקוסובו, זאת הדרך להגן על זכויות – האדם? האם, פגיעה באזרחים החפים מפשע, מוצדקת על – ידי המטרות, שפוליטיקאים מציבים לעצמם? האם חתריכם, לחרחר מלחמות חדשות ברחבי – העולם הנדכא ולמוד – הסבל, זה הטבע, שאינכם מסוגלים, להיפטר משרשריו? האם, אין יכולתכם, להתאפק מלהביא ההרס, אל העמים, שנמאס להם מכם?! אני חושב ומרגיש בנימי – נפשיני, כי השיטה האכזרית, שאת פניה העלתם לעולם, לא תחזיק מעמדה לאורך – פרק, ושדינה יהיה – תבוסה מלאה. ההיסטוריה, אותנו מלמדת: כי כל אימפריה, שקמה בעולם, דינה היה – הרס ונפילה מהר – תסבוכתה. אלפי – אימפריות, כבר קמו ונפוחו, כארנקם של עליוני – האלפיון; אך כעבור זמן, נמוגו, כמים שנתאדו והפכו לענן. מפלצתה התלת – ראשית, של האימפריה האמריקאית, ממשיכה! לשלוט בעולם, תוך בליעתה: פיסת – קרקע, אחר ערמה של אדמה; ממשיכה – הי, לזהם את האוויר, בגללי – הפסולת: גם סביבתית וגם, של התרבות הרעילה. סמים; סיגריות, אין – סוף; תמונות – התערומת… מירוץ, אחר - בצע, כמו בטירוף; פשיעה והפקרות. אלה רק מרכיבי – זוטא, של אמריקן – "תרע - בות". האלימות והסחיטה, צופות ברואיהן האיומים, מהמסכים הכחולים; הן מנסות, לקסום למוחות – הצעירים ולסחוף אותם, אל המלכודת של החיים האפורים. על - פני מדרכות – הערים, בחסותו של הלילה, מתנהלים קרבות, העקובים מדם; הכדורים עפים מעל לראשים, כמו להקי – ציפורים, לקראת רדת – הגשם; יום – יום, נופלים קורבנות חדשים. העוני, משגשג ופורח ועובשו, אינו פוסק מלהתפשט. שכונות שלמות, של רשים ושבורי – פת של לחם; משפחות, שילדיהן מנועים, מלכת לבית – ספרם. צפיפות ודוחק; התברואה רופפת – אלה – הם המחזות, שבשגרה. את הכניסות, ללשכות – תעסוקה, גודשים יום – יום, ימים של מובטלי – העשייה; המשפחות שלמות קורסות, יום – יום; רגע – רגע. כי אין להן ממה, לפרנס את המחייה. העולמות, נחשכים בן – רגע, תחת נטל – החובות, הכבד מנשיאתם. דבר יחיד, שהינו מעניין את שליטי – מלכות – החושך, הוא – הרווחים וההון. נמשכת לה, ההתפשטות המסוכנת; תרבות רעה ובלתי - מוסרית, מוסיפה לכבוש את קצווי – העולם. האנושות! מוסיפה ומתנוונת… והכל, תחת העול הארור והמרושע. אני קורא לאימפריה האמריקאית: חידלו! מלנסות לכבוש את העולם; הפסיקו! מלחתור ליצור – הגמוניה, כאלוהות, שהכל למרותה נמסר. הפסיקו ראות! את עצמכם: כשליטי – היחיד, של האדמה; האוויר והמים… אינכם! ריבוני – העולם. אינכם! פרות – קדושות, שאין לטבחכן… ועל – כן, אין לכם זכות לקבוע: כיצד? יתנהל – העולם. חצף – פניכם, גואה על הגדות האדומות, של נחלי – הרשע; את אכזריות – כוונותכם, לא תשכילו להסתיר ולהסוות, לעולם. אתם, רבי – התחבולות ונביאי – שקר, שיומם האחרון, לא יאחר לבוא. כל החטאים, שידכם הנבולה חטאה והסריחה, אין לכם שום כפרה עליהם. ביום – הדין, שתקוותי – אליו תגיעו, ייגזר עליכם לרדת לגיהינום. עוד יכוה גופכם הארור בקללת, בין שבעה מדורי – התופת והזוועה; עוד תלמדו את הלקח, כי אין חטא, שלא מוצאת אותו, הענישה. האימפריה הרומית, של אמריקה – את כל – כך אכזרית ועריצה. גוזלת את, פת – לחמם של השרויים בעוני; יוצרת פער חברתי, בין קטבי – העולם. ממיטה את, הייסורים והצער, מהם סובל, כל – העולם. אך נקווה, כי ימיכם האחרון מגיע! הבורגנים המאוסים והצמאים לדם; אוטוטו, העולם יפנה לכם את העורף ושום הונכם, אינו יציל אתכם, מכ בשני – הנקום. עוד יגיע היום, כשתצטרכו להתדווח, על כל העוונות, שידכם – השאטה, עוותה; תייצבו עוד, בהאג, למשפט לפשעים ולעוול, שפשעתם, קבל – העולם. האימפריה, שראויה לכל מילות – גנאי! התפוררי! והתנפצי! לרסיסים הזעירים; התפרקי! לחתיכות ושבר, שמהם יקומו העמים, לתחייה. תהיי ברוכה! האמריקה המשוחררת; יהיו ברוכים! העמים שנגאלו, מכבלי – האימפריאליזם המתועב. תהיי ברוכה! האימפריה הרומית המפוררת, שלא תקומי עוד, לעולם!..