לפני שבועות מספר, אזרחי – ישראל התבשרו על – כך, שהממשלה, בשיתוף עם אילי – ההון הישראלי, קבלו החלטה תקדימית וחסרת כל – אחריות, להעלות את מחירי לחם פרוס, בכ – 14 אחוזים. המדובר כאן, בניסיון ברור וגלוי לפליטת – עין, להנחית ראשית – כל, מכה חרוצה ומכאיבה ביותר, על גבם של האזרחים, שנמצאים בתחתית הסולם הסוציו – אקונומי במדינה. המדובר כאן בהחלטה, שנועדה להקשות על המוני – עמך בישראל, את קנייתו של מצרך – מזון הכי – הכי בסיסי בכל – מקום על מפת – העולם. עוד לנין אמר, כי הבטחת – לחם ועבודה לאזרחים, זאת אחת המטרות המרכזיות של סוציאליזם. והרי אנו יודעים, כי בברית – המועצות, דווקא ללחם הייתה דאגה מרובה ביותר. אולי, לא מבחינת מגוון – הסוגים, אך מבחינת – המחירים, כן. אפילו, בארצות עם משטר קפיטליסטי הכי דורסני, ימדדו עשרות פעמים, בטרם יחליטו, על העלאה מהותית במחירי – לחם. הרי, כתבי – קודש אמרים בפירוש: אין קמח – אין תורה. את הפסוק הזה אפשר לתרגם לכך, שבלי קמח, דהינו: לחם, אין לא רק תורה, אלא גם – כן קיום, פשוטו כמשמעו. לדעתי, על הממשלה להבין, כי פגיעה ביכולת האנשים, להצטייד בלחם, תרושש את המדינה ותוביל אותה בדרך אל המדרון התלול, בו מצויה היום ארגנטינה. לא ייתכן, שמחירו של הלחם, יסולא בפז, וכלעומת זאת, גדולי – הקפיטליסטים שמגלגלים מליונים מדי – חודש, יקבלו כל – מיני הטבות וטובות – הנאה, על חשבון המונים. בברכה! שמואל ירושלמי – משורר ופעיל – ציבור. באר - שבע