כל בוקר אני לובש צורת אדם
וגועש בה
אלו הם חיי
אני
מנחה אחד שואל אותי
מה מזכיר לך הקול הבא
או הקול הנוכחי
כל בוקר אני לובש צורת אדם
וחי
והקהל אינו מריע לי
רועי זמיר
-
א
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה מאוד!!!! לא זכה להערכה מספקת, אז הנה אני הק'.. [ליצירה]
- [ליצירה] לאביב וסתו: זה מעליב ! ולזמיר, המשך בדרכך זו, זהו שיר מדהים שבעצם אומר העולם במה ואנחנו השחקנים, זו תחושה שכולנו חווים בתת מודע וכמוה גם הרצון לפיטבק ומחיאות כפיים וכשאלו לא מגיעים זה כואב,זה מובן וכל כך אונברסאלי והיופי בכתיבתך הוא הקליעה לתחושה הזו. שכוייח'. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי כתיבה יפה! נקודה למחשבה. [ליצירה]
- [ליצירה] * מדהים. לא הבנתי עד הסוף, אבל גם בלי זה זה חזק מספיק. [ליצירה]
- [ליצירה] ולי זה דווקא הזכיר את: "המחדש בטובו בכל יום- מעשה בראשית", גם את האנשים, גם כל אחד מאיתנו, לתקופותיו השונות... [ליצירה]
- [ליצירה] --- ועל כך נאמר: ברוך משנה הבריות.... :) חביב [ליצירה]
- [ליצירה] זה די עצוב לי. ושתדע שהקהל כאן מריע לך ועוד איך. [ליצירה]
- [ליצירה] כל הכבוד [ליצירה]
- [ליצירה] הצילומים שלך מעולים [ליצירה]
- [ליצירה] זהו בעצם הזכרון הקדום ביתר של כל אדם "סיפור הנחש והחטא הקדמון" אבל אנחנו מאמינים שאפשר להתמודד עם הנחש למרות שהמאבק הוא ארוך ולא קל. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי חזק ועדין כאחד [ליצירה]
- [ליצירה] שיר חריף מתוק (שמח שגיליתי אותך) [ליצירה]
- [ליצירה] מרשים! [ליצירה]
- [ליצירה] אם היתה שורה אחת משיר אותה הייתי צריך ךתלוש היא היתה... (אחלה פרוייקט ברשותכם אני אאמץ אותו בסביבתי הקרובה) [ליצירה]
- [ליצירה] נגיעה יפה במתח שבין העולם של המילים לבין העולם האמיתי. המילים סופם להיגמר וקשה להכניס לתוכם את התחושות האנושיות של בן האדם שהם לא תניד מוגדרות. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה תודה חברים אני קצת סמוק עכשיו תסלחו לי [ליצירה]
- [ליצירה] מלחיץ!!! [ליצירה]
תגובות