ושוב אנסה לצקת בשורות
רגשות, מחשבות, חלומות
אך השורות
סופם להיגמר
ואני
סופי בלהתחיל
נ ז
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שורות נגמרות ואני מתחיל. זו אמירה יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] זה טוב... פשוט טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! לקח לי כמה קריאות רק כדי להתאפס על עצמי בשיר. נורא נורא מתומצת, ומאוד מאוד מאוד מעניין! משאיר אותי עדיין בתחושה שזה עוד צריך עיון... תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] נגיעה יפה במתח שבין העולם של המילים לבין העולם האמיתי. המילים סופם להיגמר וקשה להכניס לתוכם את התחושות האנושיות של בן האדם שהם לא תניד מוגדרות. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לך אישה פצועה. [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים. הפיכת התמונה שרוב האנשים רואים כנוף מרהיב שמרחיב את הנפש לתמונה מלאת כאב. ואולי גם זה חלק מהאמירה - שיש אנשים שבורים, מדממים אבל הסביבה שלהם קולטת אותם כאנשים מאושרים ואפילו שואבת מהם כוחות. אהבתי שויתרת על המילים "שמש" ו"שקיעה" בכל השיר הזה, זה לא נותן לקורא לקפוא על תמונה של שקיעה אלא הוא מחוייב להמשיך ולראות אדם מול העיניים. אולי הפתרון יגיע ברגע שהשקיעה תתבונן על עצמה ותראה את הפאר שהיא יוצרת, את הפאר שבה (באיזשהו מקום דומה להתחדשות שמדבר עליה השרף בתגובה שלפני). ממש תודה לך על השיר הזה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לך מיכל! הסוגריים דוקא במקום מבחינתי, ולו לשם תחושת הסגירות כיאה לקבר. וה' ישמור שלא נשמע עוד מאותם המקרים. לילה טוב! [ליצירה]
- [ליצירה] הרבה חלל והרבה ריק. חלקיק. אני לא לגמריי מבין אם המשפט המסיים בעינייך הוא אופטימי או פסימי. בכל מקרה בעניי זאת זכות עצומה ליות חלק מהאינסוף. זה נותן כל כך הרבה מקום למלא בתוכן. כל כך הרבה מרחב לגדול אליו. וכמובן שאם אנחנו רואים את עצמנו כחלקיק עצמאי אנו נעלמים חסרי מהות ותוכן. והתשובה לכך היא אכן לחיות בשיתוף עם האינסוף, כמו שהבנתי בשירך ממבט אופטימי. מצטער אם פספסתי. תודה על השיר מעורר המחשבה הזה. :) [ליצירה]
- [ליצירה] חזק. תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] מלא בעוצמה. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] הבטתי. תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] לפי דעתי התפנית כאן משמעותית מאוד, אבל אני לא יודע אם כדאי שאני אתן את הפרוש שלי לשיר. תודה על הקריאה! [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את הכאוטיות... [ליצירה]
- [ליצירה] חזק, זה מזכיר לי סיפור... אבל נכון, הקטע ממש לא מחייב. בכל אופן אני אשמח לעוד הבהרה קלה על הסיום. "שהוא לא דמיין בדעתו" משמע הקורא? או המספר? [ליצירה]
תגובות