[ליצירה]
וואו!
לקח לי כמה קריאות רק כדי להתאפס על עצמי בשיר. נורא נורא מתומצת, ומאוד מאוד מאוד מעניין!
משאיר אותי עדיין בתחושה שזה עוד צריך עיון...
תודה.
[ליצירה]
נגיעה יפה במתח שבין העולם של המילים לבין העולם האמיתי. המילים סופם להיגמר וקשה להכניס לתוכם את התחושות האנושיות של בן האדם שהם לא תניד מוגדרות.
[ליצירה]
[ליצירה]
תודה לך מיכל!
הסוגריים דוקא במקום מבחינתי, ולו לשם תחושת הסגירות כיאה לקבר.
וה' ישמור שלא נשמע עוד מאותם המקרים.
לילה טוב!
[ליצירה]
ייתכן שאתה מתאר פה את אורחותיו של יצאן...?
מצטער פשוט
ה"יצאתי",
ה"נשכר",
הבר,
הטעם המר,
הבחורה
וכביכול המחיקה של שביב התקווה ל"עתיד חדש" והפיכתך ל"בחור חדש" לפי הביקוש...
על כגון זה נאמר:
"אדם מפרשן שיר, והמשורר - מתהפך בקברו"
[ליצירה]
אבל עם כל זה שהשמש היא פצצת מימן, השגרתיות בה קצת גורמת לקסם להתפוגג. לא ביקשתי מהשמש להיות ירח (למרות שכשאני חושב על זה עכשיו זה קצת מה שאומרת הכותרת) אלא רציתי שתלמד ממנו קצת, תקח ממנו משהו. הירח כבר למד ממנה ולקח את האור. המצב הזה של השמש הוא כ"כ לא אנושי ואולי צריך לומר שהוא עליון. לכן בהמון מקומות מופיעה השמש כמשל לשכל (הקבוע, החד, הקר, המפוקס...) והירח כמשל לנפש (המתרוצצת, משתלמת, מתחסרת, נעלמת...) והרצון שלי זה לגרום למהויות של שניהם להתקרב.
ושתי ההערות במקום. אני אתקן את הטעות. וגם אני שאלתי את עצמי בקשר למבנה, אני צריך לחשוב על זה.
תודה רבה לך!
תגובות