את שוברת אותי
ומנפצת אותי
ושוברת אותי
ומנפצת אותי
ושוב שוברת אותי
ומנפצת אותי.
בסוף
את תעמדי משתוממת
ולא תביני איך זה
שנשארו לך ממני
רק רסיסים?
רועי זמיר
-
א
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] התחושה החזקה אכן מועברת בשירך. אבל עולה בי השאלה - האמנם זו רק "היא", או שמא יש גם בך את מה שמרשה לה ומאפשר לה לנפצך חזור ונפץ. או במשפט הפולני הידוע "כל אדם ישן במיטה שהוא מסדר לעצמו". במלים אחרות, אני חושבת שבהאשמה הגורפת הזו - והמובנת עד כאב - יש משום הסרת כל אחריות אישית, ובכך היא חוטאת לאמת, אפילו הסובייקטיבית. ובכך היא גם - בעצם - מאד מאד אנושית... [ליצירה]
- [ליצירה] אווצ'. חזק חזק חזק. כואב...! [ליצירה]
- [ליצירה] כאב כפול שוברת ומנפצת, כי לא יכולה אחרת לא מעזה ללטף, לא מסוגלת ללחוש. שוברת ומנפצת אותך. לרסיסים. אבל משתוממת- כי לא זאת הכוונה. מפחדת להיות עדינה, חלושה, זקוקה. אז בוחרת לשבור, להרוס, לפרק, לנפץ. אם כואב לך תלך, אבל תדע, שלה כואב כפול- כי אצלה, גם המצפון משחק. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד מאד עצה קטנה במשפט האחרון ניתן להוסיף ה' למני המילה בורסה וזה ישפר את החריזה [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאד אתה בדרך הנכונה [ליצירה]
- [ליצירה] תודה תודה חברים אני קצת סמוק עכשיו תסלחו לי [ליצירה]
- [ליצירה] שיר חריף מתוק (שמח שגיליתי אותך) [ליצירה]
- [ליצירה] כל הכבוד [ליצירה]
- [ליצירה] מרשים! [ליצירה]
- [ליצירה] מלחיץ!!! [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי חזק ועדין כאחד [ליצירה]
- [ליצירה] הצילומים שלך מעולים [ליצירה]
- [ליצירה] נגיעה יפה במתח שבין העולם של המילים לבין העולם האמיתי. המילים סופם להיגמר וקשה להכניס לתוכם את התחושות האנושיות של בן האדם שהם לא תניד מוגדרות. [ליצירה]
תגובות