כבר הושלכו תווי בבואתך ממני
אי שם, למזבלת הזיכרונות המוזנחים.
אבל שתיקת עיניך מתנגנת באוזניי,
בורחת אל הסולמות האסורים.
האם תשמע נימים של געגוע
מסתננים מבין החלונות הנעולים?
עוד פאוזה ועוד זיוף תמוה
תגיד אתה, ממי אנחנו מסתתרים?
אנה ליפשיץ
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וואוווווווו, חזק השיר הזה הרטיט את נימיי נפשי את נהדרת [ליצירה]
- [ליצירה] כן את כותבת יפהפה. אבל לא תמיד יש מאחורי הזכרון התלוש הזה אמת. אם זה נגמר, היו לזה סיבות והן לא ישתנו, אפילו כשמנסים להתכחש להן. אהבה היא הפתיחות שאנו רוצים להביע כלפי מישהו. אם זה נגמר פעם אחת, אבדה התמימות ונגוז הבטחון. [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה... שיר מקסים ביותר. [ליצירה]
- [ליצירה] ..וואו אפשר לדמיין את הסיפור.. כתוב מאוד יפה [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד אהבתי, עשוי טוב! [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב יפה! הסוף אומר כ"כ הרבה [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב מצויין, אהבתי את הדימויים מתחום התיאוריה המוזיקלית, ומתחום המזבלות :-) אשמח לקבל הסבר למשפט האחרון (אפשר בתגובה אישית). [ליצירה]
- [ליצירה] סולמות עליונים, תווים צורמים, רגשות נסתרים, מעצמנו מתחבאים האם לפי הכותרת אפשר להסיק שאיבדת אותו גם בפעם השנייה? [ליצירה]
- [ליצירה] מהמם!! [ליצירה]
- [ליצירה] הסוף מעולה! אהבתי מאד את המשחק פעלים-אברים (שאין לי שם ספרותי מעמיק לתת לו). גם השילוב של "מנגינה" בשיר, כרקע לתחושות עהולות דיבר אלי. בקיצור - אהבתי, ואם הייתי נתון באותה סיטואציה אזי הייתי גם מזדהה. רק טוב, היפ. [ליצירה]
תגובות