"ארבע נקודות אחיזה":
יד שמאל במתפסים,
יד ימין על דף נייר ארוז,
כפות רגליים על הקרקע,
והרוח נאחזת בחרוז.
"אש!",
וההדק נסחט באיטיות,
כשאדים של תה דלוח
בניחוח מוות מחריף
נשאבים עמוק אל תוך הרוח.
"לעמדת מוצא חזרי!",
מתכנסים לתוך עצמנו,
כולנו - בתנוחת עובר.
והופכים לאבן בראשית
הרובה וגם דף הנייר.
