תכלת עינַי אָפרָה
עברה
לחוטים
לכודים
לְצִדַּי
ראיתי אותך
טובעת בים
ורוצה לאחוז - -
ואני מושך
ונושך
ובים התכול
את לבד
ואני
מחויט
מצויץ ומציץ
ונפגע
יאיר
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] צריך להגיד: את כותבת מליגה אחרת ממש. כל מלה בשיר הזה מדיפה את ריחה המיוחד - אני מריח פה את ריח הרימונים והתפוזים ממש חזק, וגם את ריח העזים, ומרוב שהדימיון משתלט אני שומע את תל אביב הסואנת והשורקת (כבר בית הראשון, שעודה חוף וחול ושקמים). השיר הזה מטלטל. במיוחד "אני תועה בירושלים אתה בדרכים אל אלוהיך". אוהד מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] וויייי דקות שלמות הייתי בשוק והלב עמד במקום. הסיפור חזק וכואב מאין כמוהו. אחחחח... למחוק מהפלאפון, למחוק ממקומות אחרים... מכיר את זה. רק מהראש אי אפשר, פשוט לא מצליחים, למחוק. עצוב. בכל זאת, איכשהו לקום ולחיות. איכשהו. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוווווווווווד!! חיוך על-הלפני-צהריים. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! לאהודות. [ליצירה]
- [ליצירה] שבת שלום... [ליצירה]
- [ליצירה] וואלה, זה אופטימי! מגניב.... [ליצירה]
- [ליצירה] חובה לקרוא! לכל מי שמצלם וגם לכל מי שראה תמונה מעודו. אחחח... קשה להיות יוצר חדש. עד שמגיבים לך הנשמה יוצאת... [ליצירה]
- [ליצירה] ווילייייייי לא שאת צכה את התגובה שלי הקטן... אבל זה נהדר! פשוט ענק! כמה חבל שטובי בחורינו בצבא ולא יכולים לקרוא את זה, אז אכפיל את התגובה פי כמה, שיהיה גם בשמם - פשוט חבל על הזמן... מצטער, אבל ציון ליצירה אני לא יכול לתת, רק ילד יכול :) יאיר [ליצירה]
- [ליצירה] חמווד... איזה סוג אני? [ליצירה]
- [ליצירה] אוווף! כיוצר יש לך כאלה כוחות - אתה בורא סיפור... אחרי שהבאת את הגיבורים למצב של מודעות עצמית גבוהה, והגיבור לפחות חשב על בכי - - - לא יכולת לחבר אותם? לפחות לעוד פגישה? חצי פגישה? שליש? רבע? אווף! באמא שלי, רציתי הפי אנד... [ליצירה]
תגובות