תכלת עינַי אָפרָה
עברה
לחוטים
לכודים
לְצִדַּי
ראיתי אותך
טובעת בים
ורוצה לאחוז - -
ואני מושך
ונושך
ובים התכול
את לבד
ואני
מחויט
מצויץ ומציץ
ונפגע
יאיר
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שנתיים אחרי הבוקר הייתי באזכרה שלו ובכיתי. כל כך עצוב. כל כך חסר אונים. אני לא יודע אם זה בסדר להקפיץ דבר שלי, אבל רציתי שאנשים יקראו את זה שוב וייזכרו בילד הנהדר הזה, שהיה גם חברותא שלי. [ליצירה]
- [ליצירה] מופלא, נשמה. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה מזל שטוב. [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי התמונה אין לי מה להגיד. לגבי הטקסט - הכותבת מעמידה כאן דיכוטומיה חדה - או שהמאבק הוא אישי, כלומר אגואיסטי, או שהוא לטובת עם ישראל. ועל כך תגובתי: השניים מצטרפים לדעתי. אחת הטענות של מתנגדי העקירה היא שהעקירה תגרום להרבה שפיכות דמים [גם שמאלנים] חס וחלילה. טענה אחרת מדברת על האופן הכל-כך מושחת שבו נחקק החוק הזה. דאגה לשלום הדמוקרטיה ולשלום חיי האזרחים היא בהחלט "דאגה לעם ישראל כולו". עם זאת, לא הרי מאבקם של יהודים טובים שגרים מחוץ לגוש קטיף (כמוני למשל) למאבקם של תושבים. אין ספק שמי שעוקרים ממנו את ביתו ונחלתו (ע"ע נבות) יקים קול זעקה גם על מצוקתו האישית. ומה מגונה בזה? זכויות פרט כמו ":כבוד האדם וחירותו", "חופש הקניין", "חופש העיסוק", "חופש התנועה" - האם אלה דברים קלים בעיני מישהו?! עוד משהו - כתבה הכותבת: "האדמות,השטח,חוף הים- זהו הדבר המרכזי והחשוב לנאבקים" - אפילו אם לדעתה כל מה שמטריד את הנאבקים זה הם עצמם, כלום לא יכלה לפחות להיות הוגנת ולכתוב 'מפעל חיים שיורד לטמיון' ולא להתנסח כפי שהתנסחה, משל היו סתם סוחרי נדל"ן שמנים?? ואני לא יכול שלא להוסיף אסוציאציה: האנליזה הדיכוטומית שעושה הכותבת למאבקם של מתנגדי העקירה מזכירה לי את הטיעונים הנדושים והמרגיזים שנאמרים כלפי נשים שפועלות לשוויונן ('פמיניסטיות' למי שהביטוי לא מקפיץ אותו). מה אומרים להן? שכל מה שמטריד אותן זה הן עצמן. אז אומרים. אין אשה שדואגת לזכויותיה ולא מאמינה שזה עושה גם חברה יותר טובה. ואם יש נגיעות אישיות - מכירים מישהו שאין לו? [ליצירה]
- [ליצירה] הדת שלך עברה התפתחות מרשימה באשר לזכויות של נשים. יש הרבה מה לכתוב על זה. את האצבע המרשיעה כדאי להפנות אל הסוציולוגיה של הממסד הדייני, שלא רגיש מספיק (מלים עדינות לפני יום כיפור). [וחוץ מזה, לפעמים יש מאבקים עקרוניים חשובים ביותר, שמרוב כוונות טובות מתעקשים להיות צודקים ולא חכמים, כלומר: אפשר היה לשחרר את האשה מזמן מכבלי הרשע בתחבולות מסוימות, אבל רוצים ללכת "בדרך המלך" כדי לשנות את האווירה בבתי הדין מן היסוד. אבל בשורה התחתונה: באמת שאי אפשר לשים את עצמי במקום אף טוענת רבנית שתהיה.] [ליצירה]
- [ליצירה] המשותף למלים שהמגיבה הנכבדה העירה עליהם שלא ניקדתי, הוא הימצאות סימן הניקוד צירי. בוודאי יתפלאו הקוראים, שהרי כן ניקדתי! ידוע שרבים מן המחשבים מפספסים משום מה את הסימן הזה. אני מרשה לעצמי להניח שזו הסיבה לתלונותיה. לגבי "בחלוני" - אני נשען על צורה קדומה. "עכשו" - זה הכתיב המנוקד התקני. כמו שהחודש הקרוב הוא "כסלו" מנוקד ו"כסליו" ללא ניקוד. עניין של ו' עיצורית בסוף תבה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה מאוד יפה ונוגע [ליצירה]
- [ליצירה] מאוד נעים. סיווג חשוב. [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט סיפור אדיר!!!!!!! הזמנה בשבילי לקרוא את כל שאר יצירותייך. ואת זה אני כותב לפני שהקלקלתי על שמך, לכן אני עוד לא יודע כמה יש, אבל אם כולם עומדים ברמה הזאת, זה כדאי. [ליצירה]
- [ליצירה] ומנגד: נעול על זרועך וחג כשיכור ולפתע - פנייך נשקפים בי בוחנים אותי באימה לו יכולתי הייתי נד לאחור להחזיר בך עלומים שאינם יודעים המתנה. [ליצירה]
תגובות