תכלת עינַי אָפרָה
עברה
לחוטים
לכודים
לְצִדַּי
ראיתי אותך
טובעת בים
ורוצה לאחוז - -
ואני מושך
ונושך
ובים התכול
את לבד
ואני
מחויט
מצויץ ומציץ
ונפגע
יאיר
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה למגיבים. ותודה לדוסים-הספקנים שהודיעו לי באישי על הצטרפותם למועדון. ותודה לרעות לוי על התיקון הלשוני ששלחה לי באישי. ותודה לקב"ה, הקב"ן הגדול, שברא אותי ככה. אני מקווה שלא התערערו היחסים שלנו בעקבות הפנייה מאמש. [ליצירה]
- [ליצירה] לדעתי הענייה צילום האוטו מספיק בשביל הפואנטה. החייל לא קשור. [ליצירה]
- [ליצירה] מצוין. [ליצירה]
- [ליצירה] כיפק לסוכן האישי! יש! מגיב ראשון! ע-ש-ר! מרחת לי חיוך על הפנים... אני מדמיין לעצמי אותך צורחת ככה באוטובוס, כל-כך מתאים ואופייני. קולה באסה שלא הייתי שם. [ליצירה]
- [ליצירה] קודם כל שיר נהדר. מעלה בי אסוציאציה חופשית של כיסויים וקליפות שכולנו עוטים על עצמנו, שתנועות ונשימות חודרים ובוקעים אותם לפעמים. אבל מעבר לזה, רב הסתום על הנגלה. מדוע התיאור של "גושים של חימר" ולא סתם "חימר"? מה משמעות העמידה "בצד" והיכן עמדה המשוררת קודם? מה פירוש הפראזה "לנשום... ממני"? וכמובן המשפט האחרון מפיל אותך לקרשים כשאתה מבין שלא הבנת כלום. [ליצירה]
- [ליצירה] יופי צרוף. תזכורת נעימה ואותנטית של טעם החיים שלנו בעומקו: אהבה, פחד, צעקה, אנחה, ליטוף. לאהודות, שמזמן לא קיבלו לתוכן משב רוח נעים שכזה. [ליצירה]
- [ליצירה] "השבעתי אתכם בנות ירושלים בצבאות או באַיְלות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ" ציור מקסים. נורא נהניתי לצפות במשך דקה ארוכה, ולכתוב כאן את הפסוק, שעלה בי מיד. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה קטע ממי... [ליצירה]
- [ליצירה] חובה לקרוא! לכל מי שמצלם וגם לכל מי שראה תמונה מעודו. אחחח... קשה להיות יוצר חדש. עד שמגיבים לך הנשמה יוצאת... [ליצירה]
- [ליצירה] באיחור ניכר אני מגיב, ולא 'כפת לי. (א) כי שיר כזה מקסים לא ראיתי כל כך הרבה זמן... (ב) כי אתה מצליח לעשות שימוש כל כך מלאכי ונפלא בחריזה. (ג) כי גם אני שירתתי באותו גדוד, ועשיתי טירונות באותו בסיס, ולא מלאני לבי לכתוב על זה שיר, להגביה עוּף מעל הג'יפה של הטירונות ולכתוב במבט-על. אשריך בעולם הזה, העולם הבא כבר קטן עליך. [ליצירה]
תגובות