תכלת עינַי אָפרָה
עברה
לחוטים
לכודים
לְצִדַּי
ראיתי אותך
טובעת בים
ורוצה לאחוז - -
ואני מושך
ונושך
ובים התכול
את לבד
ואני
מחויט
מצויץ ומציץ
ונפגע
יאיר
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כל כך פשוט ונוגע ללב. לו רק אפשר היה להזרים לנמעני המכתבים שלך ב"צורה" אם לא את תוכנם, לפחות את האהבה הגדושה השוקעת בהם... [ליצירה]
- [ליצירה] יופי!!!!!!!!!!!! וקראתי... [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! איזה יופי קוסם במלים נוגעות, קלילות, פשוטות. תודה ששיתפת. יאיר [ליצירה]
- [ליצירה] זה מאוד יפה ונוגע [ליצירה]
- [ליצירה] הו, מישי... בפרשת נח נקרא בתורה "את קשתי נתתי בענן... והיתה לאות ברית... ולא יהיה עוד מבול". אני מדמיין אותך עוצרת את קריאת התורה, ואומרת לקורא: יא מעפן, זה כולה אשליה! להסיק מזה מסקנות בדבר הבטחה לעולם וכאלה? שטויות... במלים אחרות: זה שיר, תעזבי. [ליצירה]
- [ליצירה] בהצלחה מתקרבת!!! אני כמעט בן עשרים ושתים בן תורה ותיק ובת שרות לא עפעפה בינתיים לגרום לי להסמיק... די, נמאס לי לחרוז, זה מעייף! קיצור, למה להסתלבט על בנות שירות, מהתרשמותי זה יכול להיות ממש כיף ומועיל (וגם בתחושה הסובייקטיבית, שלא תמיד היא מנת חלקם של חיילי הגדודים, כמו ילד ידידנו, שיחלום על עפעופים לעברו). מה שחשוב, זה לגמור ת'תקופה הזאת ולא ללכת לכל מיני מדרשות שמנוונות את האמאמא של החשיבה העצמית, ודעתי ידועה! וגם שירו של נהר שלום אהוב ליבי נאה הוא, וראוי לכל בן תורה שדעתו כלה לקוראו! [ליצירה]
- [ליצירה] חמוווווווווווד!! חיוך על-הלפני-צהריים. [ליצירה]
- [ליצירה] מנטליות של עזרת נשים - איכסה!!! באמת שיכול להיות אחרת. ומעשה בבית כנסת מסוים שאני מכיר, שמורי ורבי (מסוים) שימש שם כרב, והתיר (ואף עודד) לנשים שתבואנה ותקראנה בתורה (פסדר פסדר, לעצמן, מאחורי מחיצה, נודניקים!) ותשמחנה, כחלק אינטגרלי מעם ישראל. ולדאבון הלב, כך סיפר לי מורי ורבי, לא נמצאה אשה שהייתה מספיק "גבר" כדי להרים את הכפפה שהוא זרק. שביזות שביזות שביזות. חג שמח. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! ממש חזק. (מצטער על הסגנון הלא-כל-כך-אינטליגנטי). יאיר [ליצירה]
- [ליצירה] תמה עליך זר בתוכם. אין כאן לא אופטימיות ולא פסימיות. זה תיאור מצב של הרמוניה שנוצרת בתוך העולם ההלכתי של בית הכנסת. מי שרוצה להישאר בחוץ - שיישאר. [ליצירה]
תגובות