החירות
היא הכח לבחור ....
להיות
עבד .
איש אחד
-
כותב כשאין כבר על מה לחשוב ....
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ובכל זאת, בראיה חדשנית, פוסטמודרנית-מה, אין חרות בעבדות. זה סתם תירוץ שכזה, גם ריה"ל, בעצם, נזקק לתירוצים. כולנו, בעצם. כי אנחנו עבדים, ואחרי שאתה בוחר להיות עבד, אולי כבר אין לך כל כך בחירה לבחור שלא להיות עבד. ואולי, כיוון שאבותינו כבר בחרו עבורנו להיות עבדים, אולי לנו כבר לא נותר אלא לרצוע את אוזנינו מתוך הכרה שאין לנו הרבה ברירה. אולי.. [ליצירה]
- [ליצירה] מזכיר את השיר של ריה"ל זצ"ל "עבד ה' הוא לבדו חופשי" אני חושבת שעצם בחירתנו להיות עבדים לקב"ה ולא לשום דבר אחר זולתו, היא החופשיות. שלמרות ש"כפה עלי'הם הר כגיגית" הגיעו ל"הדור קיבלוה בימי אחשוורוש"- שימי אחשוורוש נראה לי אישית חירות ענקית שבמקום להשפל כלפי האדונים המולכים אנו עבדים של מך מלכי המלכים. המשפט מונסח יפה ובהיר ועם זאת גם ניתן להבנות רבות כפי שציינת בתגובתך, והעניין מוסיף נופך יפה למשפטך. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד כמו לרעות גם לי עלה חיוך. [ליצירה]
- [ליצירה] /// מתקרבת הספיקה לפניי... טוב שקראתי את התגובות לפני שהגבתי....(התכוונתי לצטט את אותו הדבר) ... ובכלל... כל כך נכון. [ליצירה]
- [ליצירה] דווקא לי זה קצת כאב מן חוסר אונים מול כח האנרציה לעומת בחירה [ליצירה]
- [ליצירה] ... אהבתי. פשוט נכון. "עבדי זמן עבדי עבדים הם עבד ה' הוא לבדו חופשי. על כן בבקש כל אנוש חלקו- חלקי ה' אמרה נפשי" <ריה"ל> [ליצירה]
- [ליצירה] . ב"ה נכון מאוד! ואפשר גם להגיד שיש עבדות שהיא החירות הגדולה ביותר :) [ליצירה]
- [ליצירה] מה שנכון, נכון אם כי לדעתי, החירות היא היכולת לדעת שבסופו של דבר אתה עבד. וגם לצחוק על זה. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד מעלה חיוך [ליצירה]
- [ליצירה] נכון כמה שזה נשמע אבסורדי זה באמת נכון [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ! כנה ואישי ומאד נשי וגלוי (אפילו קצת יותר מדי אולי , בשבילי כצופה מבחוץ [ממין זכר יש לאמר...]) אבל ממש יפה , ו...חורג מהמבט הכ"כ ידוע מראש ... אולי בגלל שמודע גם למשמעותו של הכיסוי ... בקיצור קבלי הערכתי .... (: [ליצירה]
- [ליצירה] אמממ אין לי מה להגיד , אבל אני כבר רגיל להגיב ליצירות שלך , אז .... [ליצירה]
- [ליצירה] וואאווווווווו יפה , אם הבנתי נכון , אני ממש ממש מסכים עם זה .... וגם כתוב יפה .... (השמוש בניבים , והפיכת משמעותם ... נותן הרבה גם לצורת השיר וגם לתוכנו...) חג שמח . [ליצירה]
- [ליצירה] כמובן שאהבתי .... רעיון וביצוע טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] חחחמוד... חייכתי (בעיקר משלושת הטיפוסות הראשונות .... וד"ל) ומהסיום ... (את הטיפוס הרביעי אני כמעט לא מכיר ...) עכשיו צריך את התשובה הנשית ... שבת שלום , יא שובינסט . ((: [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ! אז עכשיו אני מבין לאן נעלמת לנו כ"כ הרבה זמן .(-: מזל טוב . (עדין מחכה שתקפוץ.) [ליצירה]
- [ליצירה] אוי ואבוי פשוט נפלא !!! מעורר מחשבה , וכתוב טוב . (כרגיל) [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה לסימן שאלה א. תודה לך ,בזכותך קראתי שוב את השיר , שהזכיר לי כמה דברים שקצת שכחתי ... ב. בנוגע לשאלותיך : 1. המיוחד בשבועות הוא שנאמר בו "וקראתם בעצם היום הזה מקרא קדש" (הציטוט מהזכרון , נדמה לי נמצא במועדות שבפרשת אמור) ועפ"י זה נוצרה בי תובנה , על המעבר מתפיסה כמותית-מספרית , שמופיעה בימי הספירה , אל תפיסה מהותית-שמנית (דהיינו של קריאה בשמות ) ששייכת ליום החמישים , חג השבועות . 2. בנוגע לחמץ : נאמר : "כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה לה'" ולכן כל המנחות כולן הן של מצה . (יש סוגים שונים של מנחות , אבל כולן אינן חמץ) רק בחג השבועות יש את קרבן שתי הלחם , שהוא של חמץ (וממנו באמת לא מקטירים למזבח) \ וגם לקרבן תודה , יש לחמים נלווים , שאחד מהם חמץ . בכל מקרה נושא המנחות מצריך לימוד "מעט" יותר רציני לכשעצמו.... תודה על התגובה . [ליצירה]
- [ליצירה] כמו יעקב אבינו נחלה בלי מצרים ... "ופרצת" :-) . [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ו ... מזל טוב . [ליצירה]
תגובות