איי לאב יו איש אחד! איזה כיף לקרוא את זה אגיין אנד אגיין. היר איי אם, קופצינג פרום אינגליש טו היברו, פוסח לי משפה לשפה.
כל כך כיף לעיניים לקרוא, ולפסוח כמו על סקייטבורד ממפלס למפלס בטקסט הקדוש.
והכי חשוב, נפשי צהלה בקרבי בעת הקריאה.
חן חן!
ממש "אחרי בלותי היתה לי עדנה..." ((: (פתאום נזכרתם להגיב על זה)
אז ככה הרעיון מבוסס על הקשר בין פסח לתשעה באב (שיוצא תמיד באותו יום בשבוע עפ"י הלוח כפי שהוא מסודר בימינו) הקשר הזה מוזכר גם במדרש (לשאלתך מר נפש...) ו....כן (גם זה לשאלתך נפש (: ) כשכתבתי את המשפט התיחסתי , למצב הדתי שנוצר בעקבות השיבה לארץ (ועוד , ואכמ"ל) ולפתע הבליח הרעיון שאפשר אולי (???) לתרץ אותו חלקית , כך .....
הסבר מספק ???
בכל אופן תודה לכו-לם
חיממתם את ליבי ....
שבוע טוב .
[ליצירה]
ווי!
איי לאב יו איש אחד! איזה כיף לקרוא את זה אגיין אנד אגיין. היר איי אם, קופצינג פרום אינגליש טו היברו, פוסח לי משפה לשפה.
כל כך כיף לעיניים לקרוא, ולפסוח כמו על סקייטבורד ממפלס למפלס בטקסט הקדוש.
והכי חשוב, נפשי צהלה בקרבי בעת הקריאה.
חן חן!
[ליצירה]
וואווו , תודה ...
ממש "אחרי בלותי היתה לי עדנה..." ((: (פתאום נזכרתם להגיב על זה)
אז ככה הרעיון מבוסס על הקשר בין פסח לתשעה באב (שיוצא תמיד באותו יום בשבוע עפ"י הלוח כפי שהוא מסודר בימינו) הקשר הזה מוזכר גם במדרש (לשאלתך מר נפש...) ו....כן (גם זה לשאלתך נפש (: ) כשכתבתי את המשפט התיחסתי , למצב הדתי שנוצר בעקבות השיבה לארץ (ועוד , ואכמ"ל) ולפתע הבליח הרעיון שאפשר אולי (???) לתרץ אותו חלקית , כך .....
הסבר מספק ???
בכל אופן תודה לכו-לם
חיממתם את ליבי ....
שבוע טוב .
[ליצירה]
כי הוא מתאר
חידלון ...
קשר שמתחילתו מנוון , וגם כשלכאורה יש מעין התפקחות היא ממש לא אמיתית (והדבר מודגש לאורך השיר ...) אלא חזרה על אותו ריטואל באדרת אחרת .( מחליפה את המשורר , בעושה פסלים בקרח וכד'.)
הנה לך חומר לביעור חמץ . (ולמרות שאת אינך [כפי הודאת פיך.] גם כאן אסיים בד"ל...)
אה , וכמובן פסח כשר ושמח לך .(-:
[ליצירה]
טוב אז ככה
תיארתי לי , שהרעיון לא יהיה לגמרי מובן , ואני מקוה שאצליח להסביר .... השיר הוא על שבועות ויש בו כמה וכמה ענינים הקשורים לחג הזה , הרעיון הבסיסי הוא איך ה"ימים הרבים ההם" של לפני פסח (פסח כמטאפורה של
זמן היציאה מהמצרים , כפי שנרמז בבית הראשון של השיר) חוזרים ומחזירים איתם את המציאות העירומה והכמעט מושפלת (כאן הרמזים לרות ובועז) ע"י ספירת העומר למקומם הראוי , כשהספירה היא גם תהליך של בירור עצמי עם המציאות ....
כאשר בסוף הספירה , מגיע הרגע בו שנראה שהכל כבר תוקן , ועוצרים (שבועות נקרא עצרת בחז"ל) וגם את החמץ (קרבן שתי הלחם המוקרב בשבועות) אפשר לקרב אל המזבח , ואז האדם שעבר את כל התהליך עומד ורוצה לקרוא מקרא קדש (כמו שכתוב בפרשת אמור , "וקראתם בעצם היום הזה מקרא קדש") אבל כיון
שכל התהליך קשור מאד לחומר (כפי שרמוז גם מכך שמדובר בשדה , וגם מענין רות ....) יש הרגשה שסיום התהליך מחייב את השאלה/תמיהה האמנם קדש ?!
התשובה היא כמובן כן , אבל מבחינת כותב השיר , זה נראה בהחלט מפליא , שכל החול הופך כך פתאום לקדש ....
זה הרעיון באופן כללי (יש כמה ניואנסים על היחס בין רות ובועז , שמהוים איזושהיא מטאפורה , שאני מתקשה להסביר במדויק , אני מקוה שעכשיו זה יובן מההקשר...)
איכשהוא נראה לי שהפרשנות הזו יותר טובה מהשיר ....לא ??? (((:
חג שמח .
תגובות