לפעמים ...
הפסיחה
על שתי הסעיפים ,
היא היא זו שמאפשרת ,
לצאת מבין המצרים .....
איש אחד
-
כותב כשאין כבר על מה לחשוב ....
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שנוני! [ליצירה]
- [ליצירה] פשששש נרשמה התרשמות. [ליצירה]
- [ליצירה] כמו שאני אוהבת נפלא הקצר הזה [ליצירה]
- [ליצירה] איש אחד! מזל שהגיבו לזה וראיתי.... כי זה קצת ברח לי. וזה ממש יפה =) סו. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה צדיק! אבל מה לך עם המיזרחניקיזם המכנסיימי הזה?! [ליצירה]
- [ליצירה] ווי! איי לאב יו איש אחד! איזה כיף לקרוא את זה אגיין אנד אגיין. היר איי אם, קופצינג פרום אינגליש טו היברו, פוסח לי משפה לשפה. כל כך כיף לעיניים לקרוא, ולפסוח כמו על סקייטבורד ממפלס למפלס בטקסט הקדוש. והכי חשוב, נפשי צהלה בקרבי בעת הקריאה. חן חן! [ליצירה]
- [ליצירה] ואוו, ממש ממש אהבתי! [ליצירה]
- [ליצירה] וואווו , תודה ... ממש "אחרי בלותי היתה לי עדנה..." ((: (פתאום נזכרתם להגיב על זה) אז ככה הרעיון מבוסס על הקשר בין פסח לתשעה באב (שיוצא תמיד באותו יום בשבוע עפ"י הלוח כפי שהוא מסודר בימינו) הקשר הזה מוזכר גם במדרש (לשאלתך מר נפש...) ו....כן (גם זה לשאלתך נפש (: ) כשכתבתי את המשפט התיחסתי , למצב הדתי שנוצר בעקבות השיבה לארץ (ועוד , ואכמ"ל) ולפתע הבליח הרעיון שאפשר אולי (???) לתרץ אותו חלקית , כך ..... הסבר מספק ??? בכל אופן תודה לכו-לם חיממתם את ליבי .... שבוע טוב . [ליצירה]
- [ליצירה] איזה כיף שאתה מגיב...ככה זכיתי לקרוא ממך....אהבתי. תודה לך [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ! ומיוחד . ממש מרגישים את "ארץ ישראל" בשיר . אהבתי . (יש אי אילו הערות קוסמטיות , אבל רוח השיר נגד זה , לא ? ;-) ) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מתאר את המצב ממש טוב , וגם הפתרון נכון בעיני . רק אחרי שמבינים שגם לרע ולכאב יש זכות לחיות , אפשר לרכך ולעדן אותו , שלא יהיה מזיק כ"כ . אממממ , אולי זה קשור איכשהוא לחג סוכות הממשמש ובא ... חג שמח מאד . [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ו ... מזל טוב . [ליצירה]
- [ליצירה] הי אני מכיר את זה מאיפהשהוא... ;-) מעבר לזה שכדי לענות על השאלה את צריכה להגדיר מה זה בדיוק "להשפיל את עצמי" לשיטתך ... |יבשן סדרתי| [ליצירה]
- [ליצירה] מזכיר לי קטע מיונה , "ויהי סער גדול בים ונאניה חשבה להישבר" וכו' . לפי פירוש שממשיל את יונה לנשמה , ואת האניה לגוף וכו'. (נדמה לי שזה פירוש הגר"א שמבוסס על הזהר , הבאתי גאולה ???) [ליצירה]
- [ליצירה] ממש יפה בברכת "אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה" וחג שמח . [ליצירה]
- [ליצירה] אכן יפה. מחוה לואן גוך ? [ליצירה]
- [ליצירה] טוב אז ככה תיארתי לי , שהרעיון לא יהיה לגמרי מובן , ואני מקוה שאצליח להסביר .... השיר הוא על שבועות ויש בו כמה וכמה ענינים הקשורים לחג הזה , הרעיון הבסיסי הוא איך ה"ימים הרבים ההם" של לפני פסח (פסח כמטאפורה של זמן היציאה מהמצרים , כפי שנרמז בבית הראשון של השיר) חוזרים ומחזירים איתם את המציאות העירומה והכמעט מושפלת (כאן הרמזים לרות ובועז) ע"י ספירת העומר למקומם הראוי , כשהספירה היא גם תהליך של בירור עצמי עם המציאות .... כאשר בסוף הספירה , מגיע הרגע בו שנראה שהכל כבר תוקן , ועוצרים (שבועות נקרא עצרת בחז"ל) וגם את החמץ (קרבן שתי הלחם המוקרב בשבועות) אפשר לקרב אל המזבח , ואז האדם שעבר את כל התהליך עומד ורוצה לקרוא מקרא קדש (כמו שכתוב בפרשת אמור , "וקראתם בעצם היום הזה מקרא קדש") אבל כיון שכל התהליך קשור מאד לחומר (כפי שרמוז גם מכך שמדובר בשדה , וגם מענין רות ....) יש הרגשה שסיום התהליך מחייב את השאלה/תמיהה האמנם קדש ?! התשובה היא כמובן כן , אבל מבחינת כותב השיר , זה נראה בהחלט מפליא , שכל החול הופך כך פתאום לקדש .... זה הרעיון באופן כללי (יש כמה ניואנסים על היחס בין רות ובועז , שמהוים איזושהיא מטאפורה , שאני מתקשה להסביר במדויק , אני מקוה שעכשיו זה יובן מההקשר...) איכשהוא נראה לי שהפרשנות הזו יותר טובה מהשיר ....לא ??? (((: חג שמח . [ליצירה]
- [ליצירה] דהההההההה. אין , אין משהו יותר "סוערי" (=אופייני לך...) מזה... חביב וילדותי . (=קיטשי) אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] פחחחחח, הצחקתני ... (ציפורת, אהההה (; ???) איך שלא יהיה , זה בהחלט חביב... [ליצירה]
תגובות