[ליצירה]
השירה הלאטינית והקלאסית בכלל נמנעת מחריזה
למעט במקרים מיוחדים לשם יצירת אפקטים מצלוליים
השירה מבוססת על המשקל ועל שינויי אורכי ההברות
ההברות נחלקות לארוכות וקצרות (חלוקה שהייתה קיימת גם בעברית אך נעלמה ואינה מורגשת עוד)
הברה ארוכה נהגת כמשך שתי הברות קצרות.
השיר אכן כתוב במשקל - משקל הבית הסאפפי
והתרגום שומר על המשקל המקורי
הסכמה המטרית היא:
_`_`_``_`_`
_`_`_``_`_`
_`_`_``_`_`
_``_`
_ = תנועה ארוכה
` = תנועה קצרה
בעברית, בה אין משמעות לאורכי התנועות, משתמשים בתנועה מוטעמת
השורה הראשונה במשקל:
פְּאר פּ-רס א-ני מ-ת-עב, הו ע-בד
_ ` _ ` _ ` ` _ ` _ `
הקריאה הנכונה בלטינית:
Per-si-cos o-di, pu-er, ad-pa-ra-tus
הקריאה הנכונה בלטינית אינה שומרת על ההטעמות הפרוזאיות, כלומר ילה שבפרוזה מוטעמת על ההברה הראשונה (כמו odi) בשירה מוטעמת על ההברה השניה.
[ליצירה]
השורה הראשונה לא רק עומדת יתומה
אלא מהווה את הסיבה מיידית לכתיבת השורה השניה
וסיבה לכל השיר
בבחינת, אם המילים כקליפות התפוז, אזי מה הטעם
לכתוב וכו'
תודה לכולם
יהונתן
תגובות