אתמול נפרדתי ממך. הבן, זהו מנהגי- בהבחיני כי משהו טוב הוא, נסוגה אני מיד. מכסה עיניי באצבעות מיומנות ומתחילה לפסוע לאחור, צעד אחר צעד, עד אשר מיטשטש הינך בכל מקום פרט לליבי.