[ליצירה]
ליתוש, המדריך שלי בקאמרה אובסקורה טוען שהצילומים המוצלחים ביותר נוצרו בטעות (ע"ע הנזל אדאמס למי שמכיר), ובכך אני מסכימה עם שניכם, א-ב-ל
יש ערך עצום בעיני לכוונת האמן. קודם כל-עבורו, לבחון עצמו אם השיג את שרצה, איזה טעויות עשה, איך משתפרים וכו'. ושנית, עבור הצופה. נסי להתבונן בצילום סתם כך, ואח"כ להתבונן בו שוב תוך הסברים של הצלם-מה תפס את עינו ולמה התכוון. החוויה תהיה שונה לחלוטין!
כוונת הצלם הופכת את התמונה מסתם תיעוד מציאות אובייקטיבי, לאמירה מנקודת מבט אישית. זו דעתי.
וישראל, מתנצלת שתפסנו לך מקום בתגובות לצורך דיון כללי :-)
[ליצירה]
זה יפה, אבל לא לגמרי שם. חסרים לי קווי מיתאר של הנעליים, אולי עדיף להתמקד על 2-3 זוגות ולהרוויח אישיות של כל אחד? (השורש עם הגרביים קרצו לי למשל..). ובלי קשר- כ"כ הרבה פעמים ניסיתי לצלם תמונה כזו בעזרת נשים, ופשוט נרמסתי עד מחנק ברגע שהתכופפתי וחשבו שיש מקום פנוי סמוך לכותל :-) אז קבל ח"ח גם על חירוף הנפש!!
[ליצירה]
שטח מת אפשר לפתור ע"י צילום במאונך.. אני עדיין דוגלת בתפיסת עצמים בשלמותם. חיתוך מתאים,לדעתי, אם רוצים להשאיר לצופה מקום לדמיון, או אם רוצים להביע בכך אמירה מסוימת.
אבל זה היופי באומנות- אין חוקים ואין הגבלות! :-)
[ליצירה]
ושקר דמגוגי למטרה פוליטית, זהו כן ממאפיינם של אנשים אמוניים? אם אתה מאמין במשהו- חרוט אותו על דגלך! אל תתיפייף עבור אנשים אחרים, זה מעיד על חוסר אמונה.
תגובות