בגזירת שמיים נכרכו השואה והתקומה.
אם לא נשכיל סוף סוף לעבד נכון את לקחיה התיאולוגיים של ה``שואה`` האיומה המכונה בתורה ה``רעה`` [של אחרית הימים].
גם לא נמצא את דרכינו הנכונה ב``תקומה``.
לא בכדי אנו מתקשים להבין ולפענח את מכמני האתחלתא עד תום. כי אין בידינו הבסיס התיאולוגי הנכון, הנובע כאמור מעיבוד נכון של לקחי השואה- כמסד
לא פלא שאנו חיים באטפוספירה של ``בוקה ומבולקה``.
נבוכים הם בארץ נאמר על ידי אותו רשע. וכך גם חשים הרשעים של היום ומרימים ראש שוב ושוב.
וכל כך משום שאנו מוסיפים לדשדש ו``אוכלים`` שוב ושוב את הקלישאות שסוגיית השואה לכאורה אינה פתירה מנטאלית.
אין לך דבר שאינו רמוז או מוזכר בתורה. והשואה האיומה בגלל משמעותה התיאולוגית הרבה ודווקא כאירוע ``גולל`` על סיפה של הארץ ועל סיפה של הגאולה בכלל, מוזכרת גם מוזכרת ובצורה מפורשת בתורה :
``וקראת אתכם הרעה באחרית הימים כי תעשו הרע בעיני ה` להכעיסו במעשה ידיכם .
וידבר משה את דברי השירה זאת עד תומם`` .
משה אם כן, נזקק לה לשירת האזינו כדי לתת בידינו מפתחות פיענוח לאותה הרעה של אחרית הימים - השואה האיומה
עולם שחווה קטסטרופה של מבול המכחיד הכל מאת האלוהים, צריך היה כנראה עם סגירת המעגל לחוות גם קטסטרופה מעשי ידי אדם. או במילים אחרות בשביל להחזיר את האלוהים לעולם היה צריך ל"רגע" להפקיר את העולם אך ביד האדם
אם יש צדק בדברים והשואה היא אבן מסד תורנית מהמעלה הראשונה ומכמניה אף שזורים בהמשך בשירת האזינו איך זה וכיצד זה רשאים אנו להתנער מהצורך ללמוד ולברר את הנושא לעומקו ו``עד תומו``. על מנת להגיע לכלל מיצוי מלא למה שתורת ישראל ביקשה להנחיל לנו בשירת האזינו.
אבל להוותינו. אוזננו ערלות מלהאזין לאותה השירה
במנגינתה דהיום
