יעקב,יוסף ורוח הקודש - אור אחר על ידי משה אהרון
מיום שהגיע יעקב למצרים שבה אליו רוח הקודש הקבועה
ולעומת זאת ניטלה מיוסף[זו תחזור אליו עם מיתת יעקב]
והדבר ניכר מכל המהלכים שבפרשתינו פרשת ויחי..
יתר על כן, יעקב הרי לכתחילה חשש מלרדת מצריימה
והקב"ה הרגיעו ובהבטחה ובאמירה
הבטחה : לגוי גדול אשימך שם וכן אנכי ארד עמך מצריימה ואנכי אעלך גם עלה
אמירה : ויוסף ישית ידו על עינך
בהבטחה הובטח שניים :
גאולה אישית של עליית יעקב במקרה זה לקבורה[הבטחה זובבחינת "אמת" שצריכה בכל מקרה להתקיים]
וכמו גם עליית עם ישראל - ביציאתו ממצריים
באמירה נאמר ליעקב כל עוד הוא יעקב חי הוא נזקק ליוסף
אך גם אז עליו להזהר שהרי ידו של יוסף מושתת על עיניו להנחותו בכל
ואילו בתוצאה הסופית רק עיניו שלו של יעקב יהיו פקוחות לנהוג בפועל
בענינים חשובים כפי המתחייב גם מרוח הקודש
הדבר בא לידי ביטוי בין השאר גם בסיכול הידיים
לענין הברכה לבניו של יוסף.
וזו גם הסיבה שיעקב ביקש להבטיח את קבורתו בארץ
תוך קיום טקס השבעת יוסף
תוך בקשהמפורשת לשניים :
גם מתוך חסד
וגם מתוך אמת
חסד - מצד יוסף [בביטול דעתו האפשרית]
ואמת - מתוך קיום הבטחת ה' כאמור.
משום שיעקב כאמור זכה במצרים לרוח קודש רצופה
בניגוד למצבו בכנען עת יוסף נמכר ומני אז היה
יעקב למעשה בהעלם דבר מוחלט[כאמור עד להתחלת הירידה כאמור בהתגלות המחודשת בבאר שבע]
יעקב ידע בדיוק מתיי קרבים ימיו למות
ומתיי בדיוק גם יבא יומו להסתלק מהעולם
מכאן ברור מאד מדוע ביקש יעקב לשוב להקבר בארץ
לא רק משום שזו האמת שהובטחה לו
אלא ששם מחוז הבטחותיו האלוקיות שכל חייו נלחם עליהם
ואשר שם גם הקדים וכרה את קברו עם אבותיו
ולידה של לאה במערת המכפלה
אבל קיים גם נימוק פרקטי כבד משקל
אם יעקב היה נקבר במצרים והלא הוא הוא הנושא את היעוד וההבטחה
והוא הוא הנושא את גם את שם הייעוד
השם :"ישראל"
כי אז היה בכך מכה מוראלית אנושה לעתיד
שהשם היעודי גאולי : "ישראל"
נקבר כביכול עם נושאו
דווקא בארץ ניכר של גלות