הכל קשור ל "צלם אלוקים"
 
כשהקב"ה ברא את העולם ויצר את האדם, יצק באותה הכפיפה את הנוסחה האלמותית : צלם אלוקים".
ולכן השם בצלאל הינו קיצור של : "צלם אלוקים".
בכך למעשה, ביקש הקב"ה להעביר לנו המסר כי לא רק בניית המשכן מושוות לבריאת העולם , אלא שבונה המשכן שהוא סמל לאדם האידיאלי שווה ערך לכאורה לבורא עולם , שהרי הקב"ה מילא אותו כל כולו : "רוח אלוקים".
ואכן בשביל שנשים תשומת ליבנו לאלה הדברים, אומר הקב"ה : "ראה קראתי בשם בצלאל".
ראה להבין מהותו מתוך שמו. וראה שאני "נקרא" בעולם" בדמותו שלו [שהרי לפיכך נקרא העולם עולם שה´ תמיד נעלם וצלמו מייצגו לכל דבר וענין].
לכן דמותו הסמלית של בצלאל המשדרת שלימות בנויה גם משניים : "בן אור" דהיינו שיש בו אור רוחני שממי ו"בן חור" שיש בו גם את מידת החופש הפיזית לברוא ולעשות .
לא פלא שגם מדגישה התורה שבצלאל עשה הארון, שדווקא "משכן" זה - הארון, בתוך המשכן הגדול, צריך גם הוא להבנות על ידי אותו "צלם אלוקים" מושלם.
הנה כי כן, משכנה של התורה בעלמא הדין, צריך להבנות, דווקא על ידי אנשים ברי הסגולות הנ"ל.
2. 
 
 

לא המשכן [בית הכנסת] עיקר
 
אלא כל המכלול שמחוצה לו - כלל ישראל וכלל האדם.
משטרחה התורה והקדישה מספר פרשיות למשכן, יכול הייתי חושב שהמשכן כשלעצמו העיקר, משל חלילה כאותו העגל שסביבו התאחדו מרבית העם .
בא משה להודיעם כי אל להם לפול במלכודת זו.
ההתקהלות האמיתית של קהילת יעקב שורשיה עמוקים יותר ונטועים בערכי היסוד של הבריאה בכלל.
של מלאכת ששת הימים והשביתה בשביעי....
והא כיצד ?
גם לכך מרמזת התורה במילה "תעשה".
בפרשתינו נאמר שהמלאכה "תעשה" [צירה תחת הת"ו]. לאמור המלאכה של ל"שומרה ולעובדה", כפול אחד של מחויבות כוללת, מוטל על הכלל.
אלא שהקב"ה, יעד כל אחד למלאכתו והנה משמלאכתך נעשה בחסדי שמיים שומה עליך להביט לצדדים לראות אם תוכל לסייע בהשלמת מלאכתו של זולתך .
וכל כך, גם על מנת שכולכם תגיעו לקו ה"גמר" לנוח בשביעי, לשוב ולהתאחד כולם סביבה של השכינה.
רק לאחר "אחדות" שכזו, יש משמעות למשכן כ"קומה" שניה, שבו גם ה´ מתאווה ל"התחבר", לשכון בתוכינו כ"אחד" בתוך "עם אחד".
שבוע טוב

הקדושה לעולם איננה לעצמה
 
השבת מסמלת בהיקשר זה, דווקא את הבריאה, היא גולת הכותרת של כל המכלול : "ששת ימים תעשה מלאכה..."
ולא ניתן בשום פנים ואופן לנתקה אך לעצמה..
אחת הסכנות מהן חששה התורה ואשר בדיעבד מימלא גם התממשה. היא שהמשכן והמקדש שבא בעיקבותיו ומה שהם מסמלים, יסיטו את מרכז הכובד כולו מהמעגל כולו - הבריאה בכלל וימקדו אותנו, אך לאותה הנקודה המרכזית אינטימית שבלב המעגל המסומלת לענינינו - במשכן.
לכן, באה התורה כבר בפתיח להעמיד את ההררכיה הנכונה. ונוסחה זו אכן באה בציווי : "את שבתותיי תשמורו וממקדשי תראו".
לאמור : מרכז הכובד של העשייה הינו מה שמסמלת כאמור השבת.
קדושת המקדש אינה אלא אמצעי ליצור את אותה אטמוספירה של יראה מבורא העולם על מנת שנמשיך לכלכל עולמו ביושר ובהגינות, ונמשיך לחתור למלא את יעודינו.
טעות לחשוב שיש איזה ערך עצמי כל שהוא בקדושה כשלעצמה. עם ישראל הובדל והפך קדוש לאלוהיו על מנת לשמש מוקד איכותי וסגולי כבריח תיכון מחולל והמסובב את כל המעגל לדאוג לכלל הבריאה וכלל האנושות כולה .
זו המטרה הסופית וזו התכלית העיקרית. על כן, הכל כולל יסוד הקדושה לא באו אלא לשרת ולהבטיח תכלית זו. לכן כבר לכתחילה ביקש משה להעמיד דברים על מכונם: מלאכת ששת הימים וגולת כותרתה השבת הם העיקר הם בכלל : "לעובדה ולשומרה"
וכל נרטיב המשכן לא בא אלא לבנות את עם ישראל בצעדיו הראשונים. כולל במישור הערכי של ה"יראה", לצורך יעודו הגדול והנשגב כאמור