עמדתה של תורת ישראל ברורה ונחרצת היא

ואשר על כן לא באה פרשת "ויקהל" אלא לחדד ענין חשוב זה ועד דק לאמור:

"רק מלאכת הקודש היא ענין של כלל ישראל היא מטלה גלובלית המוטלת על כולם בבחינת : "תעשה מלאכה". ובעיקרון והלך רוח של ערבות הדדית

אך וזו הנקודה המרכזית לענין מלאכת הקיום האישי הקדימה התורה בפרשה הקודמת לצוות ציווי אישי לאמור :

"ששת ימים תעבוד....".

ציווי אישי דווקני המכוון לכל איש מישראל.

ואם לא די בכך הרי שגם לא בכדי ,ציווי אישי זה בא בסמיכות לציווי :

"ולא יראו פניי ריקם".

שלצורך המתנות כאמור, מצווה האדם לעבוד אישית . וודאי לקיומו ולקיום משפחתו בכבוד.

בשום מקום בתורה וגם בנביאים לא נוצר מתח כל שהוא בין לימוד התורה למלאכה.

זהו מתח מלאכותי מכוון שגרם לקילקול השורה.

ההשגחה העליונה לא בכדי כשבחרה בחלוצים המכונים "חילונים" שעל ידם תתחיל  דווקא האתחלתא דגאולה שהם הם בהשראת שמיים קידשו את העבודה לכלל "דת"

והכל כדי לאזן את המטוטלת, שבגלות אלפיים הוסטה רק לכיוון אחד.

שהרי זה גם סודה של ארץ ישראל .

וזה גם סודה של הגאולה השלמה.

 שבניה שלה של הארץ,נדרשים "לבעול" אותה.

 ובמה ?

 לא בדברי קילוסין של תורה .

אלא דווקא בעמל כפיים של כל איש ואיש

לקיים חנינת עפרה וכן וכיפר אדמתו עמו

והזוכר ליתן חמישה לצדקה תבואהו ברכה

 

דבר נוסף ואף יכול שמשלים

 

ויקהל"  -    הקהילם  ללמדם סוד הגאולה - והיא הלכת הפרופורציה

משקרנו פני משה, כל דבר שביקש לומר מכאן ואילך, אמרו בראייה של נצח ובזיקוק של האמת המוחלטת,משהו מאותו אור האין סוף.

ומשראה משה התלהבות העם לבנין של משכן ועבודת הפולחן, הקהילם לחדד דברים ולהעמיד דברים בפורפורציה הנכונה.

שימו לב בבקשה .

הביטוי :"ויקהל" ברישא של הפרשה מתייחס דווקא לשני דברים ראשוניים ויסודיים ביותר ולא רק בסדר אלא במהות.

לא בכדי הכפילות של תחילה  :

אלה הדברים אשר ציוה ה´

ורק אחר כך לענין התרומה ובנין המשכן נאמר :

"זה הדבר אשר ציווה ה´.

אם כן ,בראש ובעדיפות נצח ותחת הכותרת של "אלה הדברים" עומדים שני דברים שווים ומקבילים:

"ששת ימים תעשה מלאכה"

והשביתה ביום השבת"

אלה שני תיאומים סיאמיים שלא ניתנים להפרדה אין משמעות לשביתה בשבת אם אין את האיבר הראשון של מלאכה בששת ימי המעשה.

ולא רק זה, ביקש משה להנחילם לנצח .

אלא שכאמור "זה הדבר" לענין תרומה ובנין המשכן, הוא רק משני ובעדיפות נחותה

מ"אלה הדברים אשר ציוה ה´" . שכאמור הינם מלאכה בששת ימים ושביתה בשבת.