הטרגדיה- התנ"ך הופקע מאורו האטומי הפנימי

נוצרו דפוסים פייסניים, דמגוגים ומעדנים

בעיקר של סיטואציות מביכות בתנ"ך

ונוצרה דינאמיקה בלתי נלאית ממש

לקדש את כל האמצעים ואפילו לרמוס פשוטם של כתובים ובלבד חלילה שלא לקלקל להכתים את דמותם ההיראית של הדמויות בתנ"ך

ואין לך איוולת מזו והעיקר בגידה באמת

 לאחרונה עם פריצתו של פולמוס התנ"ך בציונות הדתית

 הובא כדוגמה לכאן ולכאן מעשהו של ראובן עת שכב עם בלהה שפחת אביו בראייתו פילשו וככל ששבו וחזרו על גירסאותיהם לא יכולתי שלא להניח גם את ה"אמת" הפרשנית שלי לענין זה

והאמת אחיי

האמת ,בסופו של דבר עדיין נעדרת.

ודווקא במקרה ראובן בפשט, קיימים כל היסודות שתופרים הרמטית את הנרטיב

אנא היו פתוחים לרגע לשמוע גם אמת אחרת

יעקב נתפס למשבר אישי נורא אחרי מותה של רחל

במקום להמשיך ליצחק אביו הוא עושה פארסה נוסע ל"שכון בארץ ההיא" ,

כאילו לומר :

 פיזית הוא אכן בארץ ישראל ,אך נפשית הצער על מותה הכניס אותו לגעגעוים עזים לארץ הניכר ההיא

שבה אהב את רחל

ואזי, גם באה ההתדרדרות הוא מתכנס עם עצמו ויגונו

הוא מתבודד כאילו בורח מבני אדם וממשפחתו

ושימו לב ללשון הכתוב :

הוא נוטה את אוהלו האישי הפעם "הלאה למגדל עדר".

כלומר, אם אוהלי המשפחה כאן ואחריהם העדר ומגדל השמירה , יעקב נטה אוהלו במקום מבודד מעבר למגדל העדר.

בנסיבות אלו, ראובן כבכור האחים נוטל כביכול העינינים לידיים

הוא מפרש את נטישת יעקב והתבודדותו כמאיסה גם בנשיו

והוא נוטל חירות לעצמו

לשכב עם בלהה תוך דגש כי בעיניו היתה אך פילגש נטושה.

והנה תורתינו המופלאה ,יודעת בשתי מילים למצות את ההמשך : "וישמע יעקב"

וי -שמע וכאב לו מאד

אך האשים הוא את עצמו בלבד

 הזעזוע הנורא גרם לו מיד 

להתנער

והבין הוא כי על הפרק עומד כל מפעל חייו וחזונו

 הוא הבין כי זהו רגע קריטי ליטול יוזמה ואחריות למען אחדות המשפחה והחליט להתעלם לפי שעה מכל הענין ולגונן על המשפחה כולה בכדי לשמור על איחוד ואחדות המשפחה

ואכן מיד בסמוך טורחת התורה לציין את המובן מאליו כי ליעקב שנים עשרה בנים

להדגיש כי למרות הכל למרות פרשה עגומה זו  האחדותם ניצלה.

הנסיבה המקלה לראובן שהוא נחפז כאילו בתמימות לאמץ לו את פילגש אביו שבעיניו ננטשה למבקשים בדוחק ליישב נרטיב זה עם מאמר חז"ל כי אז "בלבל יצועי אביו" הכוונה התבלל כאמור להבין כי בלהה כפילגש נטושה פנויה היא

למה בלהה ?

לכאורה פשוט: רחל מתה, נותרו לכאורה שלוש : אימו ושפחתה כאימו הרי לא רלוונתיות לענין זה, נותרה  אם כן רק בלהה

וההתייחסות של יעקב בפר´ ויחי היא היא המקור הנאמן התומך בפירושי וממנה הושפעתי לא מעט

יעקב שם פותח את נאום הסוף בנהמת נפש קשה ביותר .

אין משים לב שהוא מדבר שם בסימני שאלה הוא פותח בסימן שאלה ומסיים בסימן שאלה מציא כי לאחר ההתייחסות שלהלן תקרא בבקשה שם שוב את דבריו ויש לי יסוד להאמין כי מה שהוא יזוז גם אצלך

אם כן הוא פותח בסימן שאלה למקור אכזבתו הראשי בחייו.:ראובן

לאמור אתה בכורי? אתה ראשית אוני?

אם באמת היית כזה כי אז היה בך יתר שאת אחריות בענין בלהה ויתר עז בענין יוסף לעמוד חזיתית נגד אחיך.

אבל אתה ראובן מוסיף יעקב הייתי כמו פחז מיים כמו שמיים נפסדים הנשפכים והנחפזים למקומות ירודים

ולפיכך "לא תותר" כלומר לא תשאר גם פורמאלית "בכור"

והבכורה ניטלה ממך בגלל מעשה בלהה כי עלית על משכבי אביך .

דימיתי כי אתה עולה בסולם המנהיגות באמצעות חילול יצועי כך דימת .

.

אבל לא

כלומר הסיום של : "אז חיללת יצועי עלה ?

הוא סיום של שאלה ותמיהה . אז תחלל יצועי אתה ותדמה בכך כי  תתעלה ותממש בכורתך בהנהגת המשפחה.

 והזוכר ליתן חמישה לצדקה תבואהו ברכה