בס"ד.
משבית או שמא משביח צומות
===================
חורבנם של שני מקדשים קודמים, אמור היה להעביר מסר חשוב שלהוותינו לא נקלט.. המודל הרעיוני המתבדל שבמהותם נכשל. לכן מהדורת בית שלישי תהא שונה לא רק פיזית על ידי בניתו בידי שמים, אלא גם רעיונית רוחנית . המימד הגלובלי יהא מימד מוליך ומכריע.
לכן, געגועים אמיתיים ככל שיהיו למהדורות הקודמות גורמים לכאורה, להחטאה כפולה . אנו מבכים מהות ארכאית ואנו גם מתפללים לא למקדש העתיד.
הניסיון להשיג את היעד הנכסף, בהטפה סטריאוטיפית לאהבת חינם כלל יהודית בלבד, היא היא מהות אסונינו בעת הזו.. לא בגלל שאין לדבר חשיבות ממעלה ראשונה, אלא שזו בדיוק הפואנטה, מעשית אי אפשר להשיג יעד פנימי זה בלי ההטפה לאהבת חינם לכלל האדם באשר הוא אדם.
הגיע הזמן להבין כי "אהבת חינם", הנה קודם לכל אהבת חינם [ מלשון חן] של כלל בני האדם, בגלל החן ההיולי הטבוע בהם בהיותם "צלם אלוקים". צריך לאלף את עצמינו לאהוב כל אדם "חי" בבחינת "נם" [ביחד : "חינם"] כלומר כשהוא ניטרלי ומעורטל מכל צבע וגוון .
רק ברגע שנפנים את המימד הגלובלי כאמור, תחל התפנית ותחל הספירה קדימה לבנינו של בית שלישי.
"זה כל האדם"
==========
אכן בית מקדש שלישי בהיותו קוסמופוליטי, יבנה על בסיס ערכים ואידיאלים כלל אנושיים ובמרכזם כמובן אהבת האדם באשר הוא אדם ביחס למדרש המצוטט: [מדרש איכה: לפיו , עם חורבן הבית, נכנסו מואבים ועמונים להיכל והוציאו ממנו אלי החוצות את הכרובים, להודיע קבל עם ועולם,כי כבכיכול עם ישראל ככל העמים וכי גם הוא לכאורה עובד עבודה זרה]
מדרש זה בא להביע לפחות שני מסרים .
הראשון הלבשת תסכול מטודי על אלה שאורם של ישראל היה אמור להאיר להם בבחינת "אור לגויים" והנה לבושתם של ישראל האידיאל העליון של ההיכל ולפיו דבר ה' אלי הארץ נובע דווקא, מבין שני הכרובים, כשהם פניהם איש אל אחיו ומשקפים חברה אחוותית וצודקת ומשבאלה נכשלו ישראל, דין היה לכאורה, שדווקא אלה ש"סחורה" זו, כאמור, היתה צריכה גם להגיע אליהם , יביעו את תיסכולם בגרירתם של אלה הכרובים, בחוצות, להודיע כי עם ישראל נכשל בעיקר וכי אין הוא שונה משאר האומות וגם הוא עובד עבודה זרה[ כרובים שהתרוקנו מתוכנם הרוחני]
ירמיהו ניסה הכל
=============
מאמר זה, חותם בפסוק מירמיה ונראה לי חשוב דווקא להביאו בסמיכות לפסוק ההמשך:
"כה אמר ה' עמדו על הדרכים וראו ושאלו לנתיבות עולם אי זה דרך הטוב ולכו בה ומצאו מרגוע לנפשכם ויאמרו לא נלך"
"והקימותי עליכם צופים הקשיבו לקול השופר ויאמרו לא נקשיב".
אם כן חשוב להדגיש את הרבותה של שני פסוקים אלה .
משנואש הנביא ירמיה מלהוכיחם מדבר ה' , פנה אליהם בהצעה שונה וחשובה , שיש בה הרבה מן הרלוונתיות גם לימינו אנו.
בחנו עצמכם ומעשיכם לאורם של ערכי תרבות כלליים , אותם שנובעים מדרך הטוב של "נתיבות עולם"[ יסודות המוסר האנושי]. והנה גם לכך לא נאותו לשמוע . ולילך.
והגם שהקב"ה עושה בעבורם את כברת הדרך ומביא עד אליהם את הבשורה ומעמיד להם "צופים"[המשקללים נסיבות רציונאליות מידיות כעין איפכא של "נביא" ,או נכון יותר "נביא לבב חכמה"].
וגם לכך לא שמעו והגם שאלה גם תקעו בשופרות גם אז הם במרים ועקשותם : "לא נקשיב".
הנה כי כן ,הנביא ירמיה ניסה הכל ואפילו את אותם הנורמות של התרבות הכלל אנושית.
תחנונים של "ואתחנן".
==============
אנא נשים יקרות [ בירוק], עשו הכל הכל למען ארץ ישראל , רק לא באלימות . רק לא בחירחור מריבות ובהרחבת שסעים . כי בכיה של כנסת ישראל על כגון דא אין לו תמורה ואין לו מחילה , באשר גאולתה נדחית ומתעכבת.
הלוואי והיתן שומעות נכון את קול בכיה של רחל אימנו אותו הקול ברמה המתחלק לשלושה לבכי , נהי ותמרורים לא כדברכן, רחל אינה מבכה על "ארץ ישראל".
"אם הבנים מבכה על ה"בנים". וה"איננו" מתיחס לשלום הפנימי שבין הבנים ואכן גם בהתאם הקב"ה משיבה ודווקא לענין זה של השלום הפנימי ודווקא ב"נאום ה'" וב"יש שכר לפעולתך"[איזה פעולה עושה אמא שבניה רחוקים זה מזה ....]
כל השאר "ושבו מארץ אוייב" וכן "ושבו בנים לגבולם" הינם שלבים מאוחרים ותוצאה של אחדות פנימית בהתחלה רופפת אומנם לצורך "קיבוץ גלויות [ ושבו מארץ אוייב בלי המהות של "בנים"] ולבסוף אם הם מאוחדים כ"בנים" כי אז "ושבו בנים לגבולם" דגש על "בנים" [ גם בבחינת "בנים אתם לה' אלוהיכם"].
הינה כי כן ושבו בנים לגבולם - לגבול ההבטחה רק באחדות של בנים האוהבים זה לזה והראויים להקרא "בנים למקום".
בכלל אחיותי היקרות בירוק . הגיע הזמן לתפנית לשנות מדפוס פעולתכן לעשות את המלחמה בתחבולות להציב קו קדמי אחרון כשברור כי כלתה הרעה ונגזר לפנות ישובים, אל תלכו שוב ראש בראש ונפסיד הכל, כמו בגוש קטיף, הקדימו להתחכם. פנו לרגש ההומני של כל האומות בתחינה ובבקשה כי אין אנו מסוגלים להתנתק מארץ ישראל וכי כל בקשתינו להיוותר צמודים לקרקע וכי אין מניעה שישובים שלא יכללו בתחומי מדינת ישראל ישארו על כנם בריבונות אחרת . עד אם יערה עלינו רוח ממרום
בכך נשיב גם את הסימפטיה של העם הזה ונוכיח לכל כי אכן אהבת ארץ ישראל מוליכה אותנו.
"נחמו נחמו עמי"
===============
דומה שהמוטיבים הדומיננטיים שבהפטרת שבת נחמו הינם לכאורה ה"קול" ו"הקריאה". אותה הבשורה של האתחלתא. כשקמים מאפר של שואה איומה ומבקשים לנחם ולהתנחם חשובה המנגינה. חשובה הקריאה .הפניה והנימה הרגישה.
דברו על לב ירושלים דברו רגשית , לבבית "גאולי האתחלתא"} זקוקים במיוחד לנחמה מסוג זה . אל תתגוללו עליהם בחומרות ואיומים ואפילו היו כקול קורא במדבר , אט אט פנו דרך ה' . אט אט ישרו מסילה בערבה רוחנית.. והקול שקורא הוא כי האתחלתא היא היא דבר אלוקינו וכי אין היא יצירת ודחמת אדם.
לפיכך הרימי בכח קולך . לא חלילה לגעור אלא לבשר כי אנו לפתחה של גאולת נצח וקץ. ששום דבר אסור שידחוק בה
לכן נחמו נחמו דגש על "נחמו הניחולפי שעה, לכל הענינים האחרים הם כבר יסתדרו בעיתם בהמשך
