השמחה שאנו מצווים לשמוח בראש השנה, מקורה - בתשובה הבראשתית
 
שאינה קשורה לכתחילה בחטאי היום
יום שלנו , אלא בצורך לחזור לרובד ראשוני ובסיסי יותר אל התודעה והתחושה של השלימות ההרמונית של כל הבריאה
- כבריאה אחת .
כשהקב"ה ברא את עולמו , ביקש "לגזור" על כלל בני האדם שמחה תמידית, הנובעת מההכרה וההשלמה שמחד כל בני האדם שווים ומאידך שכולם כ"צלם" הינם בדמות האלוקים .
ושהוא מלך עליהם כולם .
וכל אחד צריך שיהיה אך "מלך" לעצמו.....
רק כך משיגים בסופו של דבר הוויה של שמחה אמיתית, שגם משוך עליה חוט של חסד תמידי בין כלל הברואים, שלעולם אינו תם.
והנה כל שנה, בטרם ביקש הקב"ה להכנס למועדים והוויה יחודית לעם ישראל בלבד, כראש חץ לעולם כולו - כעם סגולה, ביקש להזכיר לכל ובמיוחד לנו כעם נבחר לפי שעה, כי נקודת הראשית היא גם היעד והאתגר לסגירת המעגל.
לפיכך, ודווקא בראשית השנה בהיום הרת עולם מבקש הקב"ה כאילו לשחזר את הראשית, שימליכוהו על כל העולם, מתוך שמחה בלבד של אחדות כלל הבריאה ולא מתוך עצבות קטנונית של חטאים אישיים אלא כאמור, מתוך שמחת עולם, על כל העולם.
וכל זאת, גם לשוב להזכיר לנו את אשר אנו נוטים לשכוח, כי קיומינו כעם סגולה, אינו יעד לעצמו של סוף הדרך, אלא אמצעי להשגת היעד של המלכת הקב"ה על כל הבריאה כולה.
בלי הכרת יסוד זו : של לא לשכוח את "סופה" של הדרך, שהיא למעשה, שבה וחוזרת להתחבר לתחילתה - כעין סגירתו של המעגל.
על ערכי היסוד הבראשיתיים של "אדם" - כאדם.
ואלוקים כ"מלך" של "עולם" ולא רק בכינוי או בהגדרה בלבד.
בלי הכרת יסוד זו, לעולם לא תבוא עלינו שמחה אמיתית ושלימה של אמת.
בלי תשובת יסוד זו - הבראשיתית, שכל כולה שמחה בהווית הבריאה כולה כשלימות הרמונית ובמלכו של עולם.
 אי אפשר לגשת לתשובה האישית והלאומית של יום הכיפורים......
והנותן חמישה לצדקה תבואהו ברכה