"ויקהל" - מסיבת פרופורציה

על ידי משה אהרון
משאורו פניו של משה באותו אור האין סוף
[כפי שבכך גם חותמת הפרשה הקודמת.]
נתפנה משה לעיקר העיקרים
לעשות סדר וסדרי עדיפויות
בכל ה"מהומה" הרבה
של התרומות ומלאכת המשכן
כינס את כלל עדת ישראל,למסיבת פרופורציה..
לחדד בפניהם אושיות יסוד של בריאה .
שחלילה לא ילכו שבי ויסחפו אחר מהות הפולחן
ויראו בה את עיקר העיקרים
לפיכך מיד משכנסם אמר להם
שכל העשייה שהתורה גוזרת,וודאי מלאכת המשכן
לא באה אלא בעבורכם : "אתם"
אתם כבני אדם,כפאר ונזר הבריאה - עיקר העיקרים
שנאמר:
"... ויאמר אלהם אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אתם"
שני מילים באמירה כאמור,נכתבו ולא בכדי,בכתיב חסר:
"אלהם" ו "אתם".
והכל כדי שגם נקרא בין השיטין את ההציווי גם כך:
ויאמר "אל- הם" : שכל בני האדם "צלם אלוהים"הימה
ולפי שעה שכל העשייה של התורה עד הגאולה השלמה היא
"אתם" - אתם בני ישראל כבני אדם,המושא והכתובת של כל העשייה התורנית.
ואושיית הבריאה הנוספת שביקש משה לחדד באותה מסיבת הפרופורציה
השבת וקדושתה.
שאין תוחלת לכל הוויה בלא לגזור עליה מעת לעת
שקט רועם שיזכיר מי הראשון של בראשית ואת הבראשית ומהותה
בלהט העשייה הבלתי נגמרת לעולם
ליתן גם לנשמה להשמיע קולה בדומיה : בכניעה,בהשלמה,בשלווה,באחווה,שלום וריעות
וכמי המשתוקקת להפנות מבט למקורה
לשוב לחיבור של יוצרה מקורה
לפחות באתנחתא קלה של זמן.
וזמן מועד המוכתב על ידי יוצר כל
שמצמצם עצמו להכנס לנפשו של כל שובת
בבחינת : "שבת וינפש"
והיה אם יש קורא לדברים והיה בהם שביב של קורת רוח ו/או יישוב הדעת,אנא חמישה לצדקה כי ממנה תוצאות חיים של גאולה
והאומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם