גם אם יכחישו את השואה לא יוכלו להכחיש את נס תחיית השפה העברית, ולא יוכלו להכחיש אותנו, אותנו הדוברים בה.
חג פסח כשר ושמח.
ליאורה ברנשטיין
-
צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
לקט יצירות
- אקלקטיקה (ובא מלאך בליל שמחת תורה)
- השירה הפכה לדבר מגונה
- חתול שלי יושב על המזגן, שתי יצירות
- longleat, by L.S.Bernstein
- קטע בגווד גיטה - שירהּ של הודו
קשור אלי
- [ליצירה] אמנם כך, אמנם כך... [ליצירה]
- [ליצירה] אנחנו העבריים העתיקים, שקמנו מן העפר. חלקנו דתיים יותר, חלקנו פחות, אבל המאחד אותנו הוא תרבותנו העברית, שיונקת את מקורותיה בראש ובראשונה מספר הספרים. עברית, שפת הקודש שלנו, שאין כמוה בכדי לחגוג את יצירתיות האדם, היא אכן נס מופלא, ועל כן כל אחד מאיתנו, הדובר אותה, הוא חלק מאותו נס. וזהו אכן נס קיים ומוכח, נס שבלתי ניתן להכחישו. חג שמח לליאורה, ולכל החברים באתר בלי יוצא מן הכלל, כולכם מוכשרים ומיוחדים במינכם, מעצם בחירתכם ליצור בשפתנו העתיקה, ולהעלות על הכתב את רחשי ליבכם. אתם האותנטיים, המיוחדים, שבוחרים כל פעם מחדש ליצור ולא רק לצרוך, על אף היותנו חלק מהתרבות המערבית. באהבה גדולה ממני, אודי [ליצירה]
- [ליצירה] לאודי יקר. כנראה שעל כך נאמר "הכול לטובה". מי היה מאמין, כשהשליכו אבנים על אליעזר בן יהודה ועל ילדיו, שהשפה העברית תהווה נס מוכח שאין להכחישו. וגם היום, למרות הפרופסור שכתב ספר והיה לו ראיון בטלוויזיה והוא טוען שאנו מדברים ישראלית ולא עברית - למרות דבריו אנחנו כן מדברים עברית. השפה הישראלית, אם היא קיית בכלל, מלבד חידושיה - ואני מדברת על שפת הרחוב ושפת השטויות ברבות מתוכניות הטלוויזיה הישראליות, היא שפה בעלת מעט מאוד רבדים, ומי שאינו מכיר את העברית של פעם, ומי שלא למד בחינוך החילוני (כן, בימים ההם) גם דף של תלמוד פעם בשבוע, וגם משנה, ואפילו כתב רשי, וגם נבחנּו על כך בעל פה כמדומני, בבחינות הבגרות - אלה אינם יודעים עברית - הם מדברים בשפת החרטוטים והשמירטוטים, ואם נפגשים במשפטים תקניים הרי אלה משפטים מתורגמים שאנו קוראים במשפטי הכתוביות המתורגמות הטלוויזיוניות . אף אחד לא יכול לגנוב את העברית מאתנו. ראו למשל את הגברת מדונה שלמדה קבלה באמריקה. ואת כל האסכולות שגנבו או אמצו או נכסו את תורת הקבלה מהיהודים על פי דרכן. ומה כבר הם יודעים ? הרי רק מי שכל ארון קודש טמון במוחו (לא אני) מכיר את העברית על בוריה על כל רבדיה וכל האסוציאציות שלה וכל הפרשנויות שלה.(וחבל שיש היום ביניהם כאלה כאלה, שמדברים רק אידיש ומתכחשים למדינת ישראל ולצה"ל.) קראתי לאחרונה תגובה שהעבירו באינטרנט, של ערביה ישראלית קוצפת, שאמרה שהמדינה איננה שלנו ואנו דבר לא עשינוולא פעלנו *מלבד השפה העברית*. תארו לכם שגם אישה או נערה זו, שכל העולם מסית אותה נגד המדינה שהעניקה לה חירות והשכלה וחשבון בנק ואינטרנט וחופש דיבור ואין מָלים אותה ולא סוקלים אותה ומשתדלים לא לרצוח אותה על כבוד המשפחה וכולי וגם לנהוג במכונית בעצמה ולבדה מותר לה - אפילו נערה או אישה זו - וכל אישה היא אחותי - אינה יכולה להתכחש לעובדה שהשפה העברית כאן היא. זה הנס שלנו. חג שמח לכולם. [ליצירה]
- [ליצירה] צודקת, אבל מבחינת היצירה הייתי מצפה ליותר. (משהו כמו התגובה שלך, למשל, שהיא מפורטת, בהירה ומנסחת היטב. [ליצירה]
- [ליצירה] ניצן ופרח, למה ? כל המוסיף גורע. משפט אחד שאומר הכול מבלי לפרט את מחשבותיי האישיות. ולכן שמתי כ"דעה". [ליצירה]
- [ליצירה] מתחיה -לגאולה. למילות של שפת הקודש יש אנרגיות מצטברות ומאז בריאת העולם. דומה הן כלייזר, ההולך וממקד את האור לכלל מאכלת המפוררת הרים וסלעים. במשך אלפי שנים, פיות טהורים בעצם הגייתן נטעו בהן את צופן סגולתם המופלאה. וכך הולכות הן ומתחדדות כמו ליזר עוצמתי אדיר לפעול את פיסגת תכליתן: ,למוסס ולהפיג כל רשעה עוולה וחטאת. לברוא גאולה טהורה לעולם [ליצירה]
- [ליצירה] אין להכחיש לא את זה ולא את זה ולא את זה... ואלה שמכחישים, ידוע למה הם עושים זאת. מאותה סיבה שאינם רוצים בקיומנו הם מנסים להכחיש את עברנו ואת קיומנו המחובר כדברי אחד העם לעבר, להווה ולעתיד. חג שמח אמילי [ליצירה]
- [ליצירה] מנחם - מנחם - חמישה כוכבים מינוס (שתי השורות האחרונות לא הסתדרו לי) אבל מה זה מיוחד. ועוד המאכל הביתי שכולם אוהבים ומכירים ושאי אפשי בלעדיו ובמסעדה הרי לא נזמין כמוהו ואין כזה (אולי רק במסעדה ביתית צמחונית בפריפריות) - כזה יש רק בבית ! [ליצירה]
- [ליצירה] משהו.תודה לכוכב שהמליץ. ולהסיר את הערת התהייה. הכל בסדר. משהו. (~) [ליצירה]
- [ליצירה] naughty naughty [ליצירה]
- [ליצירה] תודה, אמילי. אפשר. אבל אני כבר לא נוגעת בהם. [ליצירה]
- [ליצירה] על לא דבר מנחם. וניקדתי לכבודך..... [ליצירה]
- [ליצירה] והכי קשה שזה נכון ... [ליצירה]
- [ליצירה] המסע ברכבת ועל הכביש מתניעים גם את המסע הפנימי. [ליצירה]
- [ליצירה] גם בני אישר. פעם היה אומר לי שהשירים שלי מדכאים (מה שנכון) ואז התחלתי משתדלת לפחות לסיים אותם יפה. ושיר זה הוא אישר. [ליצירה]
- [ליצירה] החתול הפך "תרבותי" רק מזה 4000 שנה. החתול השכיל להמעיט קומתו וכך, כאשר הנמרים והאריות הולכים ונכחדים מהעולם הוא עדיין משגשג ופורה. לחתול אין אוייבים טבעיים באוסטרליה ומאז שמספר חתולים (וחתולות) עלו לחופיה בטעות דרך אוניה כלשהי - הפך החתול לאוייב בעלי חיים ילידים" סוגי שפנים וציפורים, ואין מה לעשות. החתול מצליח להחזיק מעמד בחוצות העיר הגדולה בעוד כלב ללא בית גורלו נגזר. החתול אינו טיפוס משועבד כמו הכלב אשר עליו אמר שייקספיר רק מילים גרועות (דהיינו, עבדותי וסרבילי). כשיש לי זר שושנים באגרטל אינני מצפה ממנו שילקק לי את היד או מקום אחר - אני נהנית מיופיו וזה מספיק. וכשיש לי חתול לידי אני נהנית מיופיו וחינניותו וגם זה מספיק. ולסיום - ראיתי תוכנית בערוץ המדע לגבי השאלה מי חכם יותר, החתול או הכלב, ולא נעים לומר אך החתול חכם יותר. אלא שהכלב קל יותר לאילוף. ויש עוד ועוד לומר - מליאורה אוהבת החתולים (וגם אוהבת כלבים ושאר בעלי חיים.) [ליצירה]
- [ליצירה] ללגור וגם לאברהם. ייתכן שהתייחסתי בכוללניות גם מתוך התרשמות ליצירות קודמות שלו ועל כך הסליחה. מתנצלת. אברהם שיין כותב יפה מאוד. והוא גם כותב מהבטן - בלי הנחות. אלא שהוד מעלתו המוות מסתובב הרבה ביצירותיו - וגם כן בלי הנחות ובלי רומנטיקה. משהו גברי כזה שלא מפרגן לעצמו. אני לכשעצמי מנסה לחיות כאילו אני בת אלמוות. (אף כי אי פחדנית ונזהרת). פעם אמרה לי מישהו דתייה עד מאוד שאנו מסוגלים לחיות בכלל כי הנשמה בת אלמוות היא ולכן אינה מאמינה בחדלונה. [ליצירה]
תגובות