גם אם יכחישו את השואה לא יוכלו להכחיש את נס תחיית השפה העברית, ולא יוכלו להכחיש אותנו, אותנו הדוברים בה.
חג פסח כשר ושמח.
ליאורה ברנשטיין
-
צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
לקט יצירות
- הם שמעו
- שטיח פרסי (2)
- בְּסֻכּוֹת
- תפוש כוכב אשר נפל go and catch a falling star,John Donne
- אחרי שזכה בשמו
קשור אלי
- [ליצירה] אמנם כך, אמנם כך... [ליצירה]
- [ליצירה] אנחנו העבריים העתיקים, שקמנו מן העפר. חלקנו דתיים יותר, חלקנו פחות, אבל המאחד אותנו הוא תרבותנו העברית, שיונקת את מקורותיה בראש ובראשונה מספר הספרים. עברית, שפת הקודש שלנו, שאין כמוה בכדי לחגוג את יצירתיות האדם, היא אכן נס מופלא, ועל כן כל אחד מאיתנו, הדובר אותה, הוא חלק מאותו נס. וזהו אכן נס קיים ומוכח, נס שבלתי ניתן להכחישו. חג שמח לליאורה, ולכל החברים באתר בלי יוצא מן הכלל, כולכם מוכשרים ומיוחדים במינכם, מעצם בחירתכם ליצור בשפתנו העתיקה, ולהעלות על הכתב את רחשי ליבכם. אתם האותנטיים, המיוחדים, שבוחרים כל פעם מחדש ליצור ולא רק לצרוך, על אף היותנו חלק מהתרבות המערבית. באהבה גדולה ממני, אודי [ליצירה]
- [ליצירה] לאודי יקר. כנראה שעל כך נאמר "הכול לטובה". מי היה מאמין, כשהשליכו אבנים על אליעזר בן יהודה ועל ילדיו, שהשפה העברית תהווה נס מוכח שאין להכחישו. וגם היום, למרות הפרופסור שכתב ספר והיה לו ראיון בטלוויזיה והוא טוען שאנו מדברים ישראלית ולא עברית - למרות דבריו אנחנו כן מדברים עברית. השפה הישראלית, אם היא קיית בכלל, מלבד חידושיה - ואני מדברת על שפת הרחוב ושפת השטויות ברבות מתוכניות הטלוויזיה הישראליות, היא שפה בעלת מעט מאוד רבדים, ומי שאינו מכיר את העברית של פעם, ומי שלא למד בחינוך החילוני (כן, בימים ההם) גם דף של תלמוד פעם בשבוע, וגם משנה, ואפילו כתב רשי, וגם נבחנּו על כך בעל פה כמדומני, בבחינות הבגרות - אלה אינם יודעים עברית - הם מדברים בשפת החרטוטים והשמירטוטים, ואם נפגשים במשפטים תקניים הרי אלה משפטים מתורגמים שאנו קוראים במשפטי הכתוביות המתורגמות הטלוויזיוניות . אף אחד לא יכול לגנוב את העברית מאתנו. ראו למשל את הגברת מדונה שלמדה קבלה באמריקה. ואת כל האסכולות שגנבו או אמצו או נכסו את תורת הקבלה מהיהודים על פי דרכן. ומה כבר הם יודעים ? הרי רק מי שכל ארון קודש טמון במוחו (לא אני) מכיר את העברית על בוריה על כל רבדיה וכל האסוציאציות שלה וכל הפרשנויות שלה.(וחבל שיש היום ביניהם כאלה כאלה, שמדברים רק אידיש ומתכחשים למדינת ישראל ולצה"ל.) קראתי לאחרונה תגובה שהעבירו באינטרנט, של ערביה ישראלית קוצפת, שאמרה שהמדינה איננה שלנו ואנו דבר לא עשינוולא פעלנו *מלבד השפה העברית*. תארו לכם שגם אישה או נערה זו, שכל העולם מסית אותה נגד המדינה שהעניקה לה חירות והשכלה וחשבון בנק ואינטרנט וחופש דיבור ואין מָלים אותה ולא סוקלים אותה ומשתדלים לא לרצוח אותה על כבוד המשפחה וכולי וגם לנהוג במכונית בעצמה ולבדה מותר לה - אפילו נערה או אישה זו - וכל אישה היא אחותי - אינה יכולה להתכחש לעובדה שהשפה העברית כאן היא. זה הנס שלנו. חג שמח לכולם. [ליצירה]
- [ליצירה] צודקת, אבל מבחינת היצירה הייתי מצפה ליותר. (משהו כמו התגובה שלך, למשל, שהיא מפורטת, בהירה ומנסחת היטב. [ליצירה]
- [ליצירה] ניצן ופרח, למה ? כל המוסיף גורע. משפט אחד שאומר הכול מבלי לפרט את מחשבותיי האישיות. ולכן שמתי כ"דעה". [ליצירה]
- [ליצירה] מתחיה -לגאולה. למילות של שפת הקודש יש אנרגיות מצטברות ומאז בריאת העולם. דומה הן כלייזר, ההולך וממקד את האור לכלל מאכלת המפוררת הרים וסלעים. במשך אלפי שנים, פיות טהורים בעצם הגייתן נטעו בהן את צופן סגולתם המופלאה. וכך הולכות הן ומתחדדות כמו ליזר עוצמתי אדיר לפעול את פיסגת תכליתן: ,למוסס ולהפיג כל רשעה עוולה וחטאת. לברוא גאולה טהורה לעולם [ליצירה]
- [ליצירה] אין להכחיש לא את זה ולא את זה ולא את זה... ואלה שמכחישים, ידוע למה הם עושים זאת. מאותה סיבה שאינם רוצים בקיומנו הם מנסים להכחיש את עברנו ואת קיומנו המחובר כדברי אחד העם לעבר, להווה ולעתיד. חג שמח אמילי [ליצירה]
- [ליצירה] אמת, אביבסתיו, אך הרעיונות של עינת מדהימים [ליצירה]
- [ליצירה] שי שאינו נלאה. תמיד טוב לסור לגנך. תמיד פורחים בו נבטים חדשים, כמו השמש שעולה מחדש, זה גן שמח ואופטימי ... [ליצירה]
- [ליצירה] יצירה נאה ויפה [ליצירה]
- [ליצירה] אני קראתי אך לא רציתי להגיב. כי איני אוביקטיבית לאחר שהרהרתי מה אתה עושה בימים אלה. לאור סדרת היצירות שלך לאחרונה באתר. [ליצירה]
- [ליצירה] אריאן - למדתי משהו מאמילי (אם הבנתי נכון ) שכאשר יצירה יוצאת מהכשרה וכל אחד מוצא בה מהרהורי לבו אזי זה מוסיף לה. אני כתבתי למעשה על מחסומי האליטות והמדיה. והם הרי חיים היום שם בוירטואליות. אולי חשבתי על דודו טופז. אולי הגבתי למאמר קטן שקראתי בעיתון. מישהו שם תרגם יצירה לכבודו של אדם שהלך לעולמו וכתב שם שאת היצירה הזו כבר תרגם X ותרגם Y וגם הוא פעם תרגם וכעת הוא מלטש ומוסיף. וזה הופיע בעיתון עם שמות כל האיקסים וה-Yים (לכך התכוונתי שהם מתכתבים [ומפרסמים\מתפרסמים] בינם לבין עצמם כל עוד הם חברים ומקושרים) והרהרתי ביני לבין עצמי שהם המכובדים המקושרים מהעיתון וממקומות אחרים מתכתבים אחד עם השני ונעזרים בשמותיהם של אחד והשני וזו מין רשת וירטואלית שכזו. ולמחרת ספרו בטלוויזיה שגם האנציקלופדיה הוירטואלית ויקיפדיה - מסתבר שנשלטת על ידי 1500 מיוחסים, ומי שאינו ביניהם יקצר ממנו הסיכוי להוסיף לה. ונשאלת השאלה היכן המציאות, כאן - במקום בו אני יושבת - או שם במקום בו הם יושבים ? כי אנחנו הרי עולים\עולות על אותו GRID רעיוני ומשתתפים בו כולם, כמו בעולם של רעיונות ומחשבה, אלא שאת הקושאן על הדלת והמנעול לאותו מקום הם המחזיקים ולא אנחנו. ומסיבה זו מניחה אני כולם מגיעים לטוויטר ולפייסבוק. לא ניכנס לזה. וזו הייתה יצירה כועסת. תודה לכן אריאן ומלודי על דבריכן הנעימים וכי אתן רואות את היצירה על תקן של שיר. [ליצירה]
- [ליצירה] עורך יקר, שי. תודה על ההמלצה. ליאורה [ליצירה]
- [ליצירה] כן. הרגעים שאין להם מילים ... [ליצירה]
- [ליצירה] כיף לבקר. [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין שלא היו שם בסביבה כלל שום גברים שלבן היה יכול לתת להם את בתו לאה בשכר של נדוניה גדולה. והיה מוכן להמתין שנים כה רבות כשבאותה תקופה לא חיו שישים שנה והיו יכולים למות מכל צרה ופגע ומחלה. וגם כשהנביא ירמיהו אומר, רחל מבכה את בניה - את מי היא מבכה ? היא מבכה גם את בני אחותה ? אלו שניסו לרצוח את בנה ? וגם יריבות מראים בין הנשים וכל אחת נותנת את שפחתה ליעקב. כלומר - לא מדובר כאן בקנאה מינית, הייתי אומרת שהיחס גבר הוא באמת כאל - סליחה - בהמה שאם נותנים לו אישה אז כיף לו ולא משנה מה. ספרי התנ"ך נכתבו ביושר ובאמת ולא מסתירים. שם בסיפור רב הנסתר על הנגלה. אך יפה אהבתו של לבן לבתו. הוא ידע להעריך היטב את המצב. [ליצירה]
- [ליצירה] כן. אמיתי. גשמי. כמו פעם. לא טלוויזיה ולא מתח, סתם חיים ארציים. תודה רבה. [ליצירה]
תגובות