גם אם יכחישו את השואה לא יוכלו להכחיש את נס תחיית השפה העברית, ולא יוכלו להכחיש אותנו, אותנו הדוברים בה.
חג פסח כשר ושמח.
ליאורה ברנשטיין
-
צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
לקט יצירות
- זה לא נורא בכלל
- שיר לגשם
- גַּם בִּרְצוּעַת עַזָּה נָשִׁים עוֹשׂוֹת סְפּוֹנְגָ´ה
- פיאנטו אנטיקו, קרדוצ'י, G.Carducci
- בשעור ליוגה
קשור אלי
- [ליצירה] אמנם כך, אמנם כך... [ליצירה]
- [ליצירה] אנחנו העבריים העתיקים, שקמנו מן העפר. חלקנו דתיים יותר, חלקנו פחות, אבל המאחד אותנו הוא תרבותנו העברית, שיונקת את מקורותיה בראש ובראשונה מספר הספרים. עברית, שפת הקודש שלנו, שאין כמוה בכדי לחגוג את יצירתיות האדם, היא אכן נס מופלא, ועל כן כל אחד מאיתנו, הדובר אותה, הוא חלק מאותו נס. וזהו אכן נס קיים ומוכח, נס שבלתי ניתן להכחישו. חג שמח לליאורה, ולכל החברים באתר בלי יוצא מן הכלל, כולכם מוכשרים ומיוחדים במינכם, מעצם בחירתכם ליצור בשפתנו העתיקה, ולהעלות על הכתב את רחשי ליבכם. אתם האותנטיים, המיוחדים, שבוחרים כל פעם מחדש ליצור ולא רק לצרוך, על אף היותנו חלק מהתרבות המערבית. באהבה גדולה ממני, אודי [ליצירה]
- [ליצירה] לאודי יקר. כנראה שעל כך נאמר "הכול לטובה". מי היה מאמין, כשהשליכו אבנים על אליעזר בן יהודה ועל ילדיו, שהשפה העברית תהווה נס מוכח שאין להכחישו. וגם היום, למרות הפרופסור שכתב ספר והיה לו ראיון בטלוויזיה והוא טוען שאנו מדברים ישראלית ולא עברית - למרות דבריו אנחנו כן מדברים עברית. השפה הישראלית, אם היא קיית בכלל, מלבד חידושיה - ואני מדברת על שפת הרחוב ושפת השטויות ברבות מתוכניות הטלוויזיה הישראליות, היא שפה בעלת מעט מאוד רבדים, ומי שאינו מכיר את העברית של פעם, ומי שלא למד בחינוך החילוני (כן, בימים ההם) גם דף של תלמוד פעם בשבוע, וגם משנה, ואפילו כתב רשי, וגם נבחנּו על כך בעל פה כמדומני, בבחינות הבגרות - אלה אינם יודעים עברית - הם מדברים בשפת החרטוטים והשמירטוטים, ואם נפגשים במשפטים תקניים הרי אלה משפטים מתורגמים שאנו קוראים במשפטי הכתוביות המתורגמות הטלוויזיוניות . אף אחד לא יכול לגנוב את העברית מאתנו. ראו למשל את הגברת מדונה שלמדה קבלה באמריקה. ואת כל האסכולות שגנבו או אמצו או נכסו את תורת הקבלה מהיהודים על פי דרכן. ומה כבר הם יודעים ? הרי רק מי שכל ארון קודש טמון במוחו (לא אני) מכיר את העברית על בוריה על כל רבדיה וכל האסוציאציות שלה וכל הפרשנויות שלה.(וחבל שיש היום ביניהם כאלה כאלה, שמדברים רק אידיש ומתכחשים למדינת ישראל ולצה"ל.) קראתי לאחרונה תגובה שהעבירו באינטרנט, של ערביה ישראלית קוצפת, שאמרה שהמדינה איננה שלנו ואנו דבר לא עשינוולא פעלנו *מלבד השפה העברית*. תארו לכם שגם אישה או נערה זו, שכל העולם מסית אותה נגד המדינה שהעניקה לה חירות והשכלה וחשבון בנק ואינטרנט וחופש דיבור ואין מָלים אותה ולא סוקלים אותה ומשתדלים לא לרצוח אותה על כבוד המשפחה וכולי וגם לנהוג במכונית בעצמה ולבדה מותר לה - אפילו נערה או אישה זו - וכל אישה היא אחותי - אינה יכולה להתכחש לעובדה שהשפה העברית כאן היא. זה הנס שלנו. חג שמח לכולם. [ליצירה]
- [ליצירה] צודקת, אבל מבחינת היצירה הייתי מצפה ליותר. (משהו כמו התגובה שלך, למשל, שהיא מפורטת, בהירה ומנסחת היטב. [ליצירה]
- [ליצירה] ניצן ופרח, למה ? כל המוסיף גורע. משפט אחד שאומר הכול מבלי לפרט את מחשבותיי האישיות. ולכן שמתי כ"דעה". [ליצירה]
- [ליצירה] מתחיה -לגאולה. למילות של שפת הקודש יש אנרגיות מצטברות ומאז בריאת העולם. דומה הן כלייזר, ההולך וממקד את האור לכלל מאכלת המפוררת הרים וסלעים. במשך אלפי שנים, פיות טהורים בעצם הגייתן נטעו בהן את צופן סגולתם המופלאה. וכך הולכות הן ומתחדדות כמו ליזר עוצמתי אדיר לפעול את פיסגת תכליתן: ,למוסס ולהפיג כל רשעה עוולה וחטאת. לברוא גאולה טהורה לעולם [ליצירה]
- [ליצירה] אין להכחיש לא את זה ולא את זה ולא את זה... ואלה שמכחישים, ידוע למה הם עושים זאת. מאותה סיבה שאינם רוצים בקיומנו הם מנסים להכחיש את עברנו ואת קיומנו המחובר כדברי אחד העם לעבר, להווה ולעתיד. חג שמח אמילי [ליצירה]
- [ליצירה] הגדרתי כקטע כי אין בו לדעתי את היופי או המתק של השיר. יש כאן ביקורת או ראִיה. למרות שיש דימויים חיצוניים כמו בריכות הדלוחים וכולי. היה בי כעס. לא רציתי לקרוא לכעס שלי שיר. [ליצירה]
- [ליצירה] הדברים הקטני שזוכרים מילדות כמו כמוסות של זמן ואנרגיה ויופי. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי ווי. יפה. ומי זאת המיליונרית ? או שמדובר רק בדימוי ? [ליצירה]
- [ליצירה] זה מדרש אנטי פמיניסטי. היה בשקט יכול להשאיר את הנקבה. והדרשנים החליטו שאם אין לו צורך יותר בנקבה מוטב שתומט ותאכל על ידי הצדיקים. מה היה חטה ומה פשעה ? או שזה סימן לימים יבואו מבחינה אקולוגית ... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה, כן, ילד. אך לא. בסוף היצירה נאמר: "פעם חשבתי שאני לבד" בגוף העבר. ולא בגוף ההווה בו קיימות הציפורים - אתם כמובן. וּבְלִיל סַגְרִיר סוּפָה וְגֶשֶׁם חוֹמֵק מֵעַיִן אָדָם וְסֵפֶר הִבְקִיעַ שְׁלַל פֵּרוֹת קְטַנִּים לַצִּפּוֹרִים וּכְלֵי הַזֶּמֶר וַאֲדוֹנוֹ אֲשֶׁר שֵׂיבָה זָרְקָה מִכְּבָר בשערו פָּתַח תְּרִיסִים אֶל הֶחָצֵר אָמַר "שָׁלוֹם", לָחָבֵרוֹ. [ליצירה]
- [ליצירה] היא לא כתבה ולא הלחינה ומכאן היופי המשולש והמשתנה שבשיריה. [ליצירה]
- [ליצירה] את הגוף ,לא את הנפש. [ליצירה]
- [ליצירה] יצירה חזקה אם כי אינה דוברת ללבי. ויהי שלום בחילך שלווה בארמנותיך. [ליצירה]
- [ליצירה] כישרון. אבל החום הכולל מְשַׁטֵּחַ את הפרספקטיבה. [ליצירה]
- [ליצירה] והוא נמצא באיזה מקום גם הוא וחושב עלייך אותו דבר בדיוק רק בלשון זכר: כך: לא מצליח להירדם, וחושב עליך נסיךכת חלומותיי. מביט בכוכבים, מדמיין שאת שם, שולחת לי נשיקה. ********** [ליצירה]
תגובות