בינות-המצוקים סָביב ים המלח שרב נוֹפֵעַ;
אש-החמה לוהבת במָרום.
שבילי-יעלים, מהמדרונות זִרְמָם נובע;
ההרים נישאים לָרוֹם.

שַדְמוֹת-חֳרַבָה שרועות מאופק עד אופק;
ימים ואוקיאנוסים רוגשים בסערה.
בינות המצוקים והפסגות רוח-קדים סוררת;
עמוד-השחר נוסק מהשממה.

הסלעים לוהטים מרוב הזעף;
אבני-חצץ לוחשות מקִפְחַת-המדבר.
שִטְחַת-הים שְלֵוָוה ורוגעת;
בינות סלע והר.

רוחות-תזזית מעלות מערבולת;
השמש מוסיף וּבוער.
בינות המצוקים והררי-חושך,
מאור-המהפכה זוהר!