מותו של לאוּקוֹן
חורף אחד אהבתי שלוש נשים.
האחת דעכה לאטה עם הסתו.
השניה היתה סערה ללא עין.
השלישית הביאה עננים אפורים של תקווה.
זִקנה בגרות נעורים
(לא בסדר הזה בהכרח) -
אין אמת במיתולוגיה:
המאבק לעזוב המאבק להִשאר המאבק להשאיר
הם תמיד אותו מאבק.
תהום נשייה
-
יש הרבה לכתוב, אך מעט להגיד. תוכלו למצוא אותי גם כאן:
http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=653599
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ח ז ק !!! [ליצירה]
- [ליצירה] לאוקון הכוהן הגדול של טרויה שלא רצה להכניס את הסוס הטרויאני זרק עליו חנית ופוסידון כנקמה שלח נחשי ים שחנקו אותו ואת בניו. קיים פסל מפורסם מאוד חושבים מ-50 לספירה של לאוקון ובניו נחנקים על ידי הנחשים. ראה: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A1%D7%9C_%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%90%D7%95%D7%9F או פשוט לכתוב "לאוקון" בגוגל ישראל אפילו. [ליצירה]
- [ליצירה] מותו של לאוּקוֹן חורף אחד אהבתי שלוש נשים. כותרת וגם שורת פתיחה מרשימה שאינה מגשימה את עצמה במהלך השיר. ההשתננות הזאת, לא תורמת לשיר- "מאבק לעזוב המאבק להִשאר המאבק להשאיר..." "השניה היתה סערה ללא עין. " מבינה את הכוונה אך הציור לא עובר ואפילו מגוחך. אמילי [ליצירה]
- [ליצירה] המשך "השלישית הביאה עננים אפורים של תקווה. " האוקסימורון הזה כל כך מלאכותי ומעושה. "האחת דעכה לאטה עם הסתו." שורה לא רעה אך מאוד בנאלית. מכאן זה טוב זִקנה בגרות נעורים (לא בסדר הזה בהכרח) - אין אמת במיתולוגיה: המאבק לעזוב המאבק להִשאר המאבק להשאיר (חוץ מהשורה הזאת) הם תמיד אותו מאבק. [ליצירה]
- [ליצירה] ליאורה - אני מכיר את הפסל שנים רבות ואף ראיתי אותו בעצמי. תודה. אמילי היקרה - נסי לקרוא שוב בצורה פתוחה מעט יותר. אין כאן כל שנינה או כל משחק מלים. מה שיש כאן, אם כבר, זה מה שהגדרת פעם "קצת יותר מדי קודים פרטיים" (אבל זה נעשה בצורה מודעת לחלוטין). זה בא לידי ביטוי בסערה ללא עין (איני מבין מה הבעיה כאן - מדובר בסערה ללא מנוחה), ובעננים אפורים של תקווה (אין כאן אוקסימורון. חשבי על "אנגלוס" של מילה ששלחתי לך: למה מייחלים האיכרים?). השורה שאינך אוהבת (אחת מהן, בכל אופן), זו עם המאבקים, הנה פרפרזה על שלושת המאבקים שמתרחשים בפסל הלאוקון (ראי תגובתה של ליאורה). שם הם מספרים סיפור שיש לו התחלה, אמצע וסוף. כאן אני כותב שחלוקה כזו נכונה רק במיתולוגיה. תודה על התגובות. [ליצירה]
- [ליצירה] למה אתה מעוות את מה שכתבתי? לגבי המאבק כתבתי: מכאן זה טוב. אסביר שוב לגבי השורה עם הסערה ללא עין אינך צריך להסביר לי מהי המטאפורה אך כאשר אני עוברת מהדימוי המטאפורי הברור! למדומה - הבחורה, הדימוי לא עובר. [ליצירה]
- [ליצירה] דבר נוסף השורה נראית בתוך השילוב שעיצבת בשיר כאוקסימורון מלאכותי. מה הקשר למה ששלחת לי או לא שלחת לי. אני מתייחסת לשיר הזה. לא לשכוח, מביעה את דעתי לבדה השיר שלך. אמילי [ליצירה]
- [ליצירה] איני יודע מה זה אוקסימורון מלאכותי. אני יודע, עם זאת, שעננים אפורים של תקווה אינם אוקסימורון (מלאכותי או לא). [ליצירה]
- [ליצירה] כנראה שאתה לא יודע מספיק מהו אוקסימורון [ליצירה]
- [ליצירה] בעצם, השיר שלך מקסים ומושלם. ובזאת תמו הערותיי לגבי שיריך לעולם. אמילי [ליצירה]
- [ליצירה] ליאורה לא, זה לא טורנדוט. אפשר לראות את הקשר בין הכותרת לשיר במספר רבדים: ראשית, פירוש מילולי של הכותרת- אף אחד לא יישן הלילה. השיר עצמו מדבר על ליל אהבים. שנית, תוכן האריה הנהדרת, העוסקת בהתרחשויות הלילה, בציפייה (מרגשת ומאיימת כאחד) לאור הבוקר, ובגילויי חיבה (אם כי מעט מעוותים בעיניי, עלי לציין). שלישית, אם לעשות אהבה לצלילי אריה כלשהי, הרי זו היא. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר יפה מאוד, אם כי לדעתי ניתן לקצרו מעט ולחלקו לבתים ממוקדי רעיון. מעבר לזה, אפשר לוותר על קלישאות הקשורות בשתיית אלכוהול (למשל, רעיון ה-לשלם בתשלומים על עצם השתיה). זה קצת כמו להחזיר את ההלוואה של הבירה - זה משעשע ופסאודו-פילוסופי, אבל רק גורע מהשיר. [ליצירה]
- [ליצירה] מירוש, עכשיו, משהתפנה פה קצת מקום, אני יכול להודות לך על תגובתך. [ליצירה]
- [ליצירה] ההשראה המיידית לכתיבת השיר נמצאת בקישור המצורף. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה, לגוד. [ליצירה]
- [ליצירה] מלכתחילה לא חשבו שאקזופרי התרסק באוקיינוס השקט. אם כבר, הייתי הולך על אמיליה ארהרדט. אהבתי מאוד את השיר, ובמיוחד את האסוציאציה שהעלה אצלי להר פוג'י העטוי שמלת ערפל. ועדיין, השורות האחרונות לא היו נהירות לי כל כך: האם לא די בהתרסקות אחת כדי שהשברים יתפזרו פה ושם? כלומר, ה-"פה ושם" טריוויאלי מדי, גם בתור דימוי. [ליצירה]
- [ליצירה] ליאורה - אני מכיר את הפסל שנים רבות ואף ראיתי אותו בעצמי. תודה. אמילי היקרה - נסי לקרוא שוב בצורה פתוחה מעט יותר. אין כאן כל שנינה או כל משחק מלים. מה שיש כאן, אם כבר, זה מה שהגדרת פעם "קצת יותר מדי קודים פרטיים" (אבל זה נעשה בצורה מודעת לחלוטין). זה בא לידי ביטוי בסערה ללא עין (איני מבין מה הבעיה כאן - מדובר בסערה ללא מנוחה), ובעננים אפורים של תקווה (אין כאן אוקסימורון. חשבי על "אנגלוס" של מילה ששלחתי לך: למה מייחלים האיכרים?). השורה שאינך אוהבת (אחת מהן, בכל אופן), זו עם המאבקים, הנה פרפרזה על שלושת המאבקים שמתרחשים בפסל הלאוקון (ראי תגובתה של ליאורה). שם הם מספרים סיפור שיש לו התחלה, אמצע וסוף. כאן אני כותב שחלוקה כזו נכונה רק במיתולוגיה. תודה על התגובות. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מתנצל על שלוש מאות התגובות הזהות. היתה כאן תקלה. [ליצירה]
- [ליצירה] אמילי צייד נהדר יש לך. רעיון יפה לשלב את סיפור חווה בפנים. לא חשבתי על זה. [ליצירה]
- [ליצירה] מצוין ממש אהבתי את כתיבתך ואת התוכן. סיפור שבא מהלב, ללא כל ספק. אהבתי גם את משחקי הלשון שהוכנסו כאן שלא במתכוון, כמו "אני מתחיל להתפלל...לא מרוכז לאללה". כנראה שרק אותי זה הצחיק. מעולה. ממש. [ליצירה]
תגובות