[ליצירה]
הכשר מוסרי
איני יודע אם ההכשר המוסרי ניתן ע"י האקדמיה של מערב אירופה (באמת יש דבר כזה? איני חושב), והטענה כי אותה אקדמיה, שכביכול שרה ביוניסון, מקבלת מימון ע"י מדינות ערב שקולה, לטעמי, לטענות בדבר תאוות הבצע של היהודים.
מה שכן, אני מסכים כי יש בשיר התלהמות מסוימת, ולא מעט התחסדות וגלגול עיניים. כיבוש, אונס ורצח היו תמיד. אני תוהה האם לכתוב כי גם יהיו תמיד - בהחלט סביר שכן - אך למרות תפישתי הדקדנטית את טבע האדם אני נוטה להאמין שאפשר לשנות זאת.
חרם ושנאה לא נתנו דבר. מעולם. רק הולידו דור המשך לעוולות האנושות.
[ליצירה]
שיר יפה מאוד, אם כי לדעתי ניתן לקצרו מעט ולחלקו לבתים ממוקדי רעיון. מעבר לזה, אפשר לוותר על קלישאות הקשורות בשתיית אלכוהול (למשל, רעיון ה-לשלם בתשלומים על עצם השתיה). זה קצת כמו להחזיר את ההלוואה של הבירה - זה משעשע ופסאודו-פילוסופי, אבל רק גורע מהשיר.
[ליצירה]
מצוין
ממש אהבתי את כתיבתך ואת התוכן. סיפור שבא מהלב, ללא כל ספק. אהבתי גם את משחקי הלשון שהוכנסו כאן שלא במתכוון, כמו "אני מתחיל להתפלל...לא מרוכז לאללה". כנראה שרק אותי זה הצחיק.
מעולה. ממש.
[ליצירה]
ליאורה
לא, זה לא טורנדוט. אפשר לראות את הקשר בין הכותרת לשיר במספר רבדים: ראשית, פירוש מילולי של הכותרת- אף אחד לא יישן הלילה. השיר עצמו מדבר על ליל אהבים.
שנית, תוכן האריה הנהדרת, העוסקת בהתרחשויות הלילה, בציפייה (מרגשת ומאיימת כאחד) לאור הבוקר, ובגילויי חיבה (אם כי מעט מעוותים בעיניי, עלי לציין).
שלישית, אם לעשות אהבה לצלילי אריה כלשהי, הרי זו היא.
[ליצירה]
החוויה של הילדים אינה האישיו כאן, אלא התחושות שלי. כצופה מן הצד.
מדוע שאעצים את הטוב מול הרע?
כיצד אדע מה עתיד לקרות?
אני רק מתאר את העולם המתפתל דרך חצי כוס הויסקי הריקה שלי.