בבית החדש
קישטתי את העץ שבחצר:
שמתי לו עגיל
ומשקפי שמש
וקראתי לו
עֶצֽיוֹן גֶּבֶר.
חשתי שוב אושר
של ילד שעשה מעשה קונדס
לחבר הכי טוב שלו
שניה לפני שהוא מבין
שאין לו עם מי לחלוק
את השמחה.
תהום נשייה
-
יש הרבה לכתוב, אך מעט להגיד. תוכלו למצוא אותי גם כאן:
http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=653599
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לגוד יקר, תודה רבה. למעשה, מבחינת חריזה וזרימה, "הצייד" ו-"אני, אחאב" מהווים ניסיונות ראשונים שלי בשירה חרוזה. עד כה התמקדתי יותר בתוכן. ובנוגע לקריאתך, ניכר כי אינה בינונית כלל. הבנת היטב את מהות השיר, ויפה תיארת את תחושתי כלפי אותו צייד (שהוא, כמובן, משורר בשר ודם). [ליצירה]
- [ליצירה] שיר נהדר. אהבתי גם את הרמיזה (המכוונת או לא) ל-העורב של אדגר אלן פו: אותה אוירת בדידות, אבדן וחלומות נגוזים, אותו איזכור שם האהובה שלנצח אבדה. הנה: Deep into that darkness peering, long I stood there wondering, fearing, Doubting, dreaming dreams no mortal ever dared to dream before But the silence was unbroken, and the darkness gave no token, And the only word there spoken was the whispered word, `Lenore!' This I whispered, and an echo murmured back the word, `Lenore!' Merely this and nothing more. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה על דעתך הלא נחשבת... [ליצירה]
- [ליצירה] בשיר הזה ספציפית יש ביטוי רב יותר לצפונות הפסיכולוגיה. הוא מבוסס על המודל של קובלר-רוס. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכם. אני חושב שמה שהנחה אותי במבנה הזה (חשבתי על טקסט רציף) היתה דווקא השפעה של שירי קארבר. משהו שהוא על גבול השירה, אך הוא לא. המונולוג כשירה עצמית, פנימית, אם תרצו. אשחק עם זה קצת. אולי בכל זאת הטקסט הרציף יתאים. [ליצירה]
- [ליצירה] היא לא יודעת, ונראה לי שטוב שכך. את מוזמנת לקרוא עוד שירים בבלוג שלי (הלינק נמצא בדף היוצר). [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון נחמד. לא חשבתי על זה. [ליצירה]
- [ליצירה] ליאורה לא, זה לא טורנדוט. אפשר לראות את הקשר בין הכותרת לשיר במספר רבדים: ראשית, פירוש מילולי של הכותרת- אף אחד לא יישן הלילה. השיר עצמו מדבר על ליל אהבים. שנית, תוכן האריה הנהדרת, העוסקת בהתרחשויות הלילה, בציפייה (מרגשת ומאיימת כאחד) לאור הבוקר, ובגילויי חיבה (אם כי מעט מעוותים בעיניי, עלי לציין). שלישית, אם לעשות אהבה לצלילי אריה כלשהי, הרי זו היא. [ליצירה]
- [ליצירה] מלכתחילה לא חשבו שאקזופרי התרסק באוקיינוס השקט. אם כבר, הייתי הולך על אמיליה ארהרדט. אהבתי מאוד את השיר, ובמיוחד את האסוציאציה שהעלה אצלי להר פוג'י העטוי שמלת ערפל. ועדיין, השורות האחרונות לא היו נהירות לי כל כך: האם לא די בהתרסקות אחת כדי שהשברים יתפזרו פה ושם? כלומר, ה-"פה ושם" טריוויאלי מדי, גם בתור דימוי. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לך מירוש. [ליצירה]
תגובות