[ליצירה]
ותשובה ותפילה וצדקה
מעבירין את רוע הגזירה.
וכבר אמרו חז"ל: במקום שבעלי תשובה עומדים
אפילו צדיקים גמורים אינם עומדים.
גיסי לשעבר יעץ לי עצה חכמה האומרת: שרק כאשר אתה עוזב פרק אחד בחייך ונותן לעצמך שהות להיות לבד עם עצמך, רק אז אתה יכול להתחיל בפרק חדש שעשוי להיות טוב יותר מהקודם, ומתוך ניסיון אישי-זה עובד.
[ליצירה]
אין בעולם חטא ועונש, אלא האדם בוחר במסלול בדרך בה הוא רוצה ללכת. בסופה ממילא יהיה הגמול.
בחר בדרך הרעה - הוא אשם בעונשו.
פרש מדרכו הרעה - וממילא לא יגיע אל העונש.
המקום מציב לנו את אפשרות הבחירה וביופי תבונתך ניסחת את שלב ההתלבטות לפני הבחירה עצמה בחן רב!
בהצלחה בדרכך.
יהי רצון שהמקום יאיר את עינייך לגבי הדרך הנכונה עבורך!
[ליצירה]
מדהים!
הכנות והפשטות פשוט עושים את זה!
והתוכן והצורה מתמזגים בצורה מושלמת!
ומי מאיתנו לא מתחבט ב"מה היה קורה אילו"...
מאחלת לך ולכולנו לפתוח את הדלתות הנכונות והמתאימות לכל אחד מאיתנו...
[ליצירה]
מאוד יפה. אין אמא שלא תצטרף לתפילה. חייבים אבל לזכור שהלא נודע מכיל גם את הסיכוי שמעל לבינתנו ותקוותינו האנושיות, לצד הסיכון שתמיד מדאיג. לילה טוב, ואל תדאגי, כי ה' הוא שיודע ואל תשכחי שפירוש המילה חדעת זה לאהוב. התפקיד היחידי של הדאגה הוא לעורר אותנו לבקש ממנו, להזכיר לעצמנו שהבטחון הוא רק ממנו. כמו שכתבת: שאין עוד מלבדו. מרגע שביטאת את בקשותיך, אפשר לחדול מהדאגות המציקות. אנחנו בידיו הטובות.
[ליצירה]
מי ייתן
היקפה של התפילה לא הותיר ריק בשום תחום, היא כ"כ מקיפה ויסודית.
יישר כח !!
מרגש ואף חונק בגרון.
מי ייתן ותענה תפילה זו תמיד.
ראי הצטרפותי.
[ליצירה]
מסכימה איתך, שאין צורך בטכּסים ושירים דביקים כדי שילד יעריך ויאהב את אִמו..
וגם,שאמא,כמו כל אדם,אינה מושלמת,
ולכן, היא לא מָאוֹר גדול..
אך עדיין חושבת, שילד,בכל גיל,
רואה בהורה דמות מגוננת,מיטיבה,
שיוכל לסמוך עליה,שתִשאף לטובתו תמיד..
ואם צריך,תוֹדֶה בטעות, ואף תִלמד ממנו לפעמים..
עברה שנה מאז כתבתְ, ורק עכשיו ראיתי..
כי כתבתי את "שאלה של אמא", וחיפשתי עוד דעות של אמהות..
כל טוב לך!
[ליצירה]
תודה לך, זר בתוכם. ולגבי הפנייתך לדברי הרא"יה קוק, על יוסף בעין איה, ברכות נ"ה, הבנתי שמדובר שם על הקשר בין המצפון לחלום של אדם טוב ואדם רע, אך אשמח לקבל הסבר יותר מלומד על כוונתו, וההקשר של הנ"ל לכאן. תודה מראש!
[ליצירה]
נהנתי מסגנון הכתיבה,ומסכימה עם הרעיון, על אף שלדעתי,יש לשלב בחוכמה בין הפן החיובי והמועיל של האקדמיה,לבין החיים האמיתיים והרגש הרוחני,כך שתועיל אך לא תרמוס..