רשות הדיבור לה'
שתתן
ותקח
ותשכיבני לישון לפניך
ותשימני
כעולל מתרפק
וצוחק
ועובד אותך
ויונק אותך
מתוכו
כשיגדל ויהיה אני
תחת כנפיך
פורש את שלי
קשור אותן
ברצועות של ראש
ותשכיבני לישון לפניך
[ליצירה]
"השבעתי אתכם בנות ירושלים בצבאות או באַיְלות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ"
ציור מקסים.
נורא נהניתי לצפות במשך דקה ארוכה, ולכתוב כאן את הפסוק, שעלה בי מיד.
[ליצירה]
תמונה יפה ומשמחת.
אם להיכנס לאופוריה? לא נראה לי. יש הרבה תמונות קוטביות לזו, גם בהיבט הכלכלי (מכולת מתכת שרתחה כחיום היום וכל הציוד שבה נמס - אולי צריך ללכת לצלם בפנים...)
אז אני מודה לך על התמונה, ומוותר על הכיתוב העוקצני - "מוקדש בחום" עאלק.
[ליצירה]
לרונית,
הדרך הכי טובה לדעתי להחיות את מה שנשאר מהם, היא לקרוא וללמוד על החיים שלהם (כי מתמקדים הרבה באיך הם מתו - שזה חשוב, ללא ספק - ושוכחים איך הם חיו) וכך להתחבר אל הנפשות שהיו.
[ליצירה]
תודה למגיבים.
ותודה לדוסים-הספקנים שהודיעו לי באישי על הצטרפותם למועדון.
ותודה לרעות לוי על התיקון הלשוני ששלחה לי באישי.
ותודה לקב"ה, הקב"ן הגדול, שברא אותי ככה. אני מקווה שלא התערערו היחסים שלנו בעקבות הפנייה מאמש.
[ליצירה]
לא מסכים עם ערוגה.
בכל האחוזים שיש.
הסיפור עם המג"ד תורם להבנת קונפליקט...
[בשלב זה עצרתי כדי לא לפרשן יותר מדי. תקראו לבד. זה נראה לי שקוף]
הציקה לי היומרה המתבטאת במלים "מבחינה מקצועית"... יש בעברית מלות סיוג אחרות: 'לדעתי', 'להרגשתי' וכו'.
בשמחות.
[ליצירה]
חוץ מהשורה האחרונה, שכבר דובר בה, אני בעוניי לא מבין את חיתוך השורות בראש השיר. לא שאני לא כותב לפעמים בשורות קטועות שכאלה אבל בעיניי הקטיעה אמורה לשרת איזשהו ערך שירי כלשהו ואני לא מצליח לעמוד על טיבו פה.
וחוץ מזה רציתי לכתוב שזאת גם ארץ ישראל שלי ואני מתגעגע לתקופה שזו הייתה גם ארץ ישראל של כולם.
תגובות