רשות הדיבור לה'
שתתן
ותקח
ותשכיבני לישון לפניך
ותשימני
כעולל מתרפק
וצוחק
ועובד אותך
ויונק אותך
מתוכו
כשיגדל ויהיה אני
תחת כנפיך
פורש את שלי
קשור אותן
ברצועות של ראש
ותשכיבני לישון לפניך
יאיר
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] חמוווווווווווד!! חיוך על-הלפני-צהריים. [ליצירה]
- [ליצירה] אדם אין עליך. [ליצירה]
- [ליצירה] מכיר את התחושה. מתוארת יפה. חייב לומר פה שאני לא מסכים עם תום. "חווית החורבן והגאולה" שהיא מתארת לא יכולה להחליף את האבל על בית המקדש. זאת אומרת - ברור שברבדים מיסטיים,מופשטים, השורש של כל הטראגי בעולם הוא אחד, אבל ברובד אקזיסטנציאלי (=קיומי) אני לא מקשר בין הצער שלי, נגיד, על חבר שמת, או בחורה שזרקה אותי, או אבדן של כסף, לאבל על חורבן בית המקדש, שלא ראיתי בחיים, ושהתיאורים של דם הקרבנות שהגיע לגובה הברכיים בעזרה בערב פסח לא ממש עושים לי את זה. זה קצת "איזי לייף" להגיד לעצמי: וואללה, לא מדבר אליי בית המקדש? לא נורא, ניזכר בכל ההתבאסויות שהיו לי בחיים, וזה בעצם אותו דבר. יש משהו כן ואמיתי לשים את הדברים דוגרי על השולחן ולומר "עזובותי בית המקדש". ומאידך, יפה בעיניי החלטתה של הכותבת לא להשלים עם המצב שאצלה "הכול אטום", ולבכות. [ליצירה]
- [ליצירה] לתמי הקלגסים במדים שחורים אלו היס"מניקים שבאו במדים שחורים והיכו ללא רחמים. [ליצירה]
- [ליצירה] חובה לקרוא! לכל מי שמצלם וגם לכל מי שראה תמונה מעודו. אחחח... קשה להיות יוצר חדש. עד שמגיבים לך הנשמה יוצאת... [ליצירה]
- [ליצירה] לא יעזור. אלא אם כן נהגה את המלה נחת במלרע צרפתי. לא משנה. ברוך הבא. [ליצירה]
- [ליצירה] המשותף למלים שהמגיבה הנכבדה העירה עליהם שלא ניקדתי, הוא הימצאות סימן הניקוד צירי. בוודאי יתפלאו הקוראים, שהרי כן ניקדתי! ידוע שרבים מן המחשבים מפספסים משום מה את הסימן הזה. אני מרשה לעצמי להניח שזו הסיבה לתלונותיה. לגבי "בחלוני" - אני נשען על צורה קדומה. "עכשו" - זה הכתיב המנוקד התקני. כמו שהחודש הקרוב הוא "כסלו" מנוקד ו"כסליו" ללא ניקוד. עניין של ו' עיצורית בסוף תבה. [ליצירה]
- [ליצירה] אח, איזה שיר נהדר... ליצוק אותו לקדרה, כמו מרק חם וטוב ולגמוע לאט לאט. אפשר גם להתכרבל עם השיר הזה בקור הסתווי. אה.. פשוט כיף. רק יש לי כמה השגות על הניקוד. סתם... [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! לאהודות. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי. [ליצירה]
תגובות