רשות הדיבור לה'
שתתן
ותקח
ותשכיבני לישון לפניך
ותשימני
כעולל מתרפק
וצוחק
ועובד אותך
ויונק אותך
מתוכו
כשיגדל ויהיה אני
תחת כנפיך
פורש את שלי
קשור אותן
ברצועות של ראש
ותשכיבני לישון לפניך
יאיר
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כל הכבוד, רסיס. מצדיע לרמת כתיבה שכזאת. מרגש. [ליצירה]
- [ליצירה] איתך, אדם. ולילד: הדמוניזציה פה באמת לא משרתת אף מטרה. בכלל אין עניינה כאן "שירות מטרות". יש כאן הכרה די מעצבנת ברֶשַע שמסתובב כאן, עוטה מדים בגאון. צריך להסתכל למציאות בעיניים. אם אתה טוען שפגשת אותם ואתה חושב אחרת זה עניין אחר (ואני חולק עליך מכל וכל --- בנאדם שמרביץ לשמה - 'חרא עליהם שיישרפו' וכאלה [תנ"צ שחם] - הוא בנאדם??). אבל כיוון שככה אדם חווה את העסק -- אז מה אתה רוצה ממנו? שיתאר את היס"מניקים באופן אוהד יותר, בניגוד למה שהוא חושב באמת, רק בשביל לקדם איזושהי מטרה?? אתה פעם כתבת סוג כזה של טקסט "כדי לקדם מטרה"?? ממש טענה שלא ממין העניין. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! איזה יופי קוסם במלים נוגעות, קלילות, פשוטות. תודה ששיתפת. יאיר [ליצירה]
- [ליצירה] חמווד... איזה סוג אני? [ליצירה]
- [ליצירה] מסובך, מבלבל, מאתגר. קשה לי עם הניגוד שבין המלים הגבוהות שבשני הבתים הראשונים לעומת הלשון הסלנגית שבבית האחרון (לא, לא פספסתי את הכפלשון). ובכלל קשה לי עם החלפת המלה "שפחה" ב"אמה" (וכפי שציינתי, אני מודע לדו משמעות), כאשר בתנ"ך שתי אלו כל כך שונות זו מרעותה - הראשונה קניין עולם (כנענית) חסרת אישיות, והשנייה ילדה משרתת, שעם היבגרה משודרגת לאשה או משתחררת. ממש טיפוסים שונים. ומשתי הסיבות הללו השיר ממש נקרע בעיניי לשניים - בין שני הבתים הראשונים לבית החותם. [ליצירה]
- [ליצירה] כיף! הבטחתי לעצמי וללוחציי שאקרא, אז קראתי, וחייכתי כל-כך רחב: וווווווווווווווואאאאאאאוווווו! Bigger than life! מי שלא קרא, שיקרא עכשיו. יעשה לכם את השבת. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה למגיבים. ותודה לדוסים-הספקנים שהודיעו לי באישי על הצטרפותם למועדון. ותודה לרעות לוי על התיקון הלשוני ששלחה לי באישי. ותודה לקב"ה, הקב"ן הגדול, שברא אותי ככה. אני מקווה שלא התערערו היחסים שלנו בעקבות הפנייה מאמש. [ליצירה]
- [ליצירה] מנטליות של עזרת נשים - איכסה!!! באמת שיכול להיות אחרת. ומעשה בבית כנסת מסוים שאני מכיר, שמורי ורבי (מסוים) שימש שם כרב, והתיר (ואף עודד) לנשים שתבואנה ותקראנה בתורה (פסדר פסדר, לעצמן, מאחורי מחיצה, נודניקים!) ותשמחנה, כחלק אינטגרלי מעם ישראל. ולדאבון הלב, כך סיפר לי מורי ורבי, לא נמצאה אשה שהייתה מספיק "גבר" כדי להרים את הכפפה שהוא זרק. שביזות שביזות שביזות. חג שמח. [ליצירה]
- [ליצירה] וואלה, יפה לך. (נעל בית מתחיל את בינַזמנים ב"צורה") [ליצירה]
תגובות