סובב סובב מכדי לגעת
באור ראשון, נִשְקַפְתְ, כמו
סדרי הגיון לא הרית, כי יפה את
בין קפליך ולב, עגונה מאתי.
ונחיתי אמש אחרי חלומות
השמש כצל לאור הירח
תַהוּת: האם נבל אני כמוֹת
מחסר ושונה: לא כמות- כמותי.
רפאים סובבים בעברי
אולי
אין די למקנה בשבר שברי.
גם את היית שם, דומה וצופה
ושמא ראית אותי מדלג
לו זכרתי איך אתלהב בסופה
ואת הנחלים אחון בחינך.
בשוב נופך אל הריי, אל פניי, אל
המילים שאת, מי יוכל לעמוד?
לנוע, לישוק, כנימי הנבל
מנגנת אותי, נוגעת ואינך.
עוד ארצי שוממת לבן
לא
נראה אותה הרחק מכאן.
אחזי בידי, במיתר הנבדל
אנגנך כל הלילה מקדם היום
אפול גלוי עיניים, אקיץ לך מגדל
בשם שאקרא לך יהיה כל כולי.
לא אסבוב עוד סביבך, לא אחזור עוד אחזור
רק אשוב אל הקפל, צפון וּבָּכֵר
ואיתי את, פי שניים קולות אאזור
את עולה ואני עוּלי.
(ואחר כך אשוב אלייך מכורתי
אדבק בך, ברגביך, בכּוּרך, בכורתי)
תגובות