איילת .22/12/2005 17:00:40 מכל ההצעות, אני בעד כנרת טירקין
אך התחושה שקיבלתי מן התמונה הייתה להמשך השיר: אך אף על פי כן, רק אליך צעקתי. ובתמונה- אין עוד כוח לצעוק ואין בשביל מה- הגלים מטביעים זה מכבר, ותפילותינו...
אהבתי כל כך, והתחברתי כל כך, והרגשתי שזה ביטא את תחושתי כל כך, וזה שוב העלה לי את הדמעות האין סופיות.
תודה. כל כך תודה. גם אם לא לזה היתה כוונתך.
[ליצירה]
מכל ההצעות, אני בעד כנרת טירקין
אך התחושה שקיבלתי מן התמונה הייתה להמשך השיר: אך אף על פי כן, רק אליך צעקתי. ובתמונה- אין עוד כוח לצעוק ואין בשביל מה- הגלים מטביעים זה מכבר, ותפילותינו...
אהבתי כל כך, והתחברתי כל כך, והרגשתי שזה ביטא את תחושתי כל כך, וזה שוב העלה לי את הדמעות האין סופיות.
תודה. כל כך תודה. גם אם לא לזה היתה כוונתך.
[ליצירה]
[ליצירה]
זו הישיבה נכון? אני הייתי קורא לזה אולי מציאות. צונאמי. או אולי גל עיני ו(לא)אביטה.
[ליצירה]
אוה, מקסים. הערצתי נתונה לך. (שאיפת חיי היא לצלם תמונה אמיתית של "תפיסת רגע", ושהיא תהיה כל כך טובה מבחינת קומפוזיציה וזווית שיחשבו שהיא מבוימת)
נדמה לי שאם היית מצלמת מהצד השני היתה נוצרת יותר אשליה של תקשורת ביניהם, אבל זה הניצול המקסימלי של התנאים שהיו לך.
צילמת בפילם חום-לבן?
[ליצירה]
על מה מדברים גלי הים
על מה הם חושבים כשהם גואים בקצב
וכשהם נוסכים רוגע ושקט
האם הם חושבים על האדם
והאדם נסער כמו גלי הים --->לא הבנתי מה ראית להתחיל את הבית בו' החיבור.
רגשותיו מתערבבים עם המציאות
ומאורעות אשר פוקדים את תקופות חייו
עולים, יורדים, שוטפים ופוצעים.
גלי הים מגיעים אל החוף
וכאב האדם צורב עד הסוף -->אם בתוך שיר שלם אתה חורז רק שתי שורות ראוי שתהיה לכך סיבה. לא מצאתי אותה.
האדם עומד ומביט אל הים
נסער ונפעם מהמיית גליו
והאדם האם ישבר מול הגל הסוער -->כנ"ל. ו' החיבור מיותרת.
והאם גל גואה ישבור את האדם
איך הים הגדול סוער בתוך לב האדם פנימה
ומאיים להציף את חייו
הים והאדם כאחד הם
מנוחה אינם נותנים לעצמם
האדם עומד אל מול פני הים
והים מושיט אליו ידיים
באופן כללי לקחת רעיון נחמד, אבל שוב: רעיון מוכר. ושירה ראוי לה שתחדש, שתיתן אמירה אישית ויצריתית של הכותב. וגם בתוך השיר עצמו החזרות המרובות על הרעיון המרכזי אינן תורמות אלא להפך.
(ככל שהרעיון מובע בצורה תמצתית ומינימליסטית יותר - הוא חזק יותר)
[ליצירה]
ממש מרגישים את הכאב, בשיטפון של מחשבות שעולות אחת על השניה. יש לצורה הזו יתרונות - היא מאד טבעית ומעוררת הזדהות. אבל מצד שני היא מקשה על הקריאות של הטקסט.
וחוץ מזה - מומלץ להימנע משגיאות דקדוק והקלדה.
בהצלחה
ניץ.
נ.ב.
ערוגה, תעשי טובה ותמחקי את התגובות שמעלי. אין להן שום קשר ליצירה.
תגובות