איילת .22/12/2005 17:00:40 מכל ההצעות, אני בעד כנרת טירקין
אך התחושה שקיבלתי מן התמונה הייתה להמשך השיר: אך אף על פי כן, רק אליך צעקתי. ובתמונה- אין עוד כוח לצעוק ואין בשביל מה- הגלים מטביעים זה מכבר, ותפילותינו...
אהבתי כל כך, והתחברתי כל כך, והרגשתי שזה ביטא את תחושתי כל כך, וזה שוב העלה לי את הדמעות האין סופיות.
תודה. כל כך תודה. גם אם לא לזה היתה כוונתך.
[ליצירה]
מכל ההצעות, אני בעד כנרת טירקין
אך התחושה שקיבלתי מן התמונה הייתה להמשך השיר: אך אף על פי כן, רק אליך צעקתי. ובתמונה- אין עוד כוח לצעוק ואין בשביל מה- הגלים מטביעים זה מכבר, ותפילותינו...
אהבתי כל כך, והתחברתי כל כך, והרגשתי שזה ביטא את תחושתי כל כך, וזה שוב העלה לי את הדמעות האין סופיות.
תודה. כל כך תודה. גם אם לא לזה היתה כוונתך.
[ליצירה]
[ליצירה]
זו הישיבה נכון? אני הייתי קורא לזה אולי מציאות. צונאמי. או אולי גל עיני ו(לא)אביטה.
[ליצירה]
טוב. בביכו' השארתי למבינים ממני להגיב, אבל פה אני חייבת להתייחס:
אהבתי את התנוחה של האצבעות, ואת הצביעה, ואת התסרוקת.
הפרופורציות של הגוף עשויות היטב (שריקת הערצה - מעולם לא הצלחתי לעשות את זה).
לעומת זאת - הכסא נראה קטן מדי, או לא ממוקם נכון - "ההוא" נראה יושב באויר.
[ליצירה]
בקרוב עולה קישור בפורום, אני מניחה.
ותיקון קטן - דוקא בעידן הפוסט מודרני מתחיל עכשיו נסיון של האמנים להחזיר את האמנות אל הקהל. האמנות המודרנית הא הבעיה.
ודווקא יש המון יצירות מודרניות שמסתכלים עליהם ואומרים: בוא נסתכל בשם ואז נראה מה האמן המסכן רצה מחיינו, ואז כתוב, במקרה הטוב, "בית לחם" (מטר וחצי על שני מטר של בד עם כמה קשקושים בשחור), במקרה הרע, "קומפוזיציה אופקית" (קשקושים צבעוניים באורך של 3 מ' על 10 ס"מ) ובמקרה הגרוע והנפוץ ביותר, "ללא כותרת". (כל מיני דברים שלאמן לא התחשק לכנות אותם בשמם: קשקושים)
[ליצירה]
אכן יש משהו מאולץ בחיבור בין הקטעים, אך לא הייתי ממהרת לנתק ביניהם. אפשר שהרחבה והעמקה של הסיפור תוכל להפוך את החיבור לטבעי יותר. כרגע יש לסיפור הזה מסר נהדר, אך הוא מועבר בצורה חדה מדי, יותר מדי מוגשת על כפית לקורא.
אם הסיפור יתפוס יותר נפח, ואם תמנעי מאמירות מפורשות כגון "הוא לא רוצה למות" אלא תתני לקורא להרגיש את הניגודים והמסרים בעצמו מתוך הסיפור, נדמה לי שהסיפור יהיה טוב יותר.
אני חושבת שיש כאן הבטחה.:)
[ליצירה]
אני אוהבת את הסגנון שלך, ובכלל אני נהנית מההומור הישיבתי.
אין צורך במקורות למטה - ממילא מדובר ביצירה ש"זר לא יבין.." - וזה מוצא חן בעיני. הז'אנר של הכתיבה הפנים-מגזרית לא מספיק מפותח לדעתי.
[ליצירה]
אוה, מדהים.
האמת, לי לא כ"כ מתאים עליסה בארץ בראשית, ואלרגיה לחתולים כשאני על סף דמעות, אבל זה חלק מהקסם שבכתיבה שלך.
לו אני עורכת בצורה, כי אז הייתי מציבה קישור לדף היוצר שלך בעמוד הבית.
זה לא בסדר שצריך להתאמץ בשביל התענוג.
נ.ב.
לא הצלחתי למצוא סיבה מספקת למילה "שטום", אני מתירה לעצמי להניח בעזות שזו טעות הקלדה. האם אני טועה? אם כן, אשמח להסבר.
תגובות