גליך ומשבריך
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] גם אני הבנתי שזו ישיבת ההסדר בנוה דקלים. אהבתי את 'המים הזידונים' של יו"ש. [ליצירה]
- [ליצירה] מכל ההצעות, אני בעד כנרת טירקין אך התחושה שקיבלתי מן התמונה הייתה להמשך השיר: אך אף על פי כן, רק אליך צעקתי. ובתמונה- אין עוד כוח לצעוק ואין בשביל מה- הגלים מטביעים זה מכבר, ותפילותינו... אהבתי כל כך, והתחברתי כל כך, והרגשתי שזה ביטא את תחושתי כל כך, וזה שוב העלה לי את הדמעות האין סופיות. תודה. כל כך תודה. גם אם לא לזה היתה כוונתך. [ליצירה]
- [ליצירה] זו הישיבה נכון? אני הייתי קורא לזה אולי מציאות. צונאמי. או אולי גל עיני ו(לא)אביטה. [ליצירה]
- [ליצירה] טביעת הניצוץ האחרון של הציונות. יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] גליך ומשבריך. [ליצירה]
- [ליצירה] הכותרת אכן תתן נפח לתמונה... "מים גנובים ימתקו"? (משלי ט', י"ז) האופטימיות... תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] למה אופטימיות?? אני דווקא חשבתי שזה פסימי. [ליצירה]
- [ליצירה] הצעת שם הצעת שם.... --- כריש בים!!!! תיברחו.... (-: [ליצירה]
- [ליצירה] אזי עבר על נפשנו המים הזדונים ): [ליצירה]
- [ליצירה] מעשה ידי טובעים, ואתם אומרים שירה????!!!" :)) [ליצירה]
- [ליצירה] מה דעתך לעשות חיבור בין שתי היצירות האלה? (איך שראיתי את הציור מייד קפץ לי..) [ליצירה]
- [ליצירה] ושוב: ארוך וחוזר על עצמו, שלא לומר מייגע. אנא, אתה מסוגל לכתוב טוב יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] קצת מוזר, כי במקור זו נבואת פורענות וכאן את הופכת את זה למשאלת לב.. בדרך כלל כאשר מוסיפים שיבוץ המטרה היא לקשר את התחושה מהפסוקים עם התחושה של השיר, וכאן זה בעיקר יוצר תחושה מבולבלת. [ליצירה]
- [ליצירה] כולל מה שנראה כטעויות הקלדה? יש סיבה לכך? ("להשתטה", "התחחיל"...) [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים!!! זה ממש מה שאני מרגישה, וביטאת את זה כל כך יפה! התרגשתי. [ליצירה]
- [ליצירה] קטע טוב. היה יכול להיות טוב יותר אם הוא היה קטע מתוך משהו גדול ורחב יותר. (כלומר - מציעה לפתח לכדי סיפור ממשי) [ליצירה]
- [ליצירה] זה נפלא, נפלא כל כך. [ליצירה]
- [ליצירה] ..כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים... כתוב יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] נראה לי שכבר הגבתי לשיר הזה במקום אחר, אבל זה בכל זאת שווה תגובה אחת טובה, כי זה שיר פשוט טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] את כל כך, כל כך נהדרת. אני אוהבת במיוחד את איך שאת משחילה את החרוזים, בטבעיות זורמת. ואת: "אתמול נגני כינור עמדו בגזוזטרה של החלום" ואת: "עוד ישמע. שמעת?" ואותך. [ליצירה]
תגובות