גליך ומשבריך
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] גם אני הבנתי שזו ישיבת ההסדר בנוה דקלים. אהבתי את 'המים הזידונים' של יו"ש. [ליצירה]
- [ליצירה] מכל ההצעות, אני בעד כנרת טירקין אך התחושה שקיבלתי מן התמונה הייתה להמשך השיר: אך אף על פי כן, רק אליך צעקתי. ובתמונה- אין עוד כוח לצעוק ואין בשביל מה- הגלים מטביעים זה מכבר, ותפילותינו... אהבתי כל כך, והתחברתי כל כך, והרגשתי שזה ביטא את תחושתי כל כך, וזה שוב העלה לי את הדמעות האין סופיות. תודה. כל כך תודה. גם אם לא לזה היתה כוונתך. [ליצירה]
- [ליצירה] זו הישיבה נכון? אני הייתי קורא לזה אולי מציאות. צונאמי. או אולי גל עיני ו(לא)אביטה. [ליצירה]
- [ליצירה] טביעת הניצוץ האחרון של הציונות. יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] גליך ומשבריך. [ליצירה]
- [ליצירה] הכותרת אכן תתן נפח לתמונה... "מים גנובים ימתקו"? (משלי ט', י"ז) האופטימיות... תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] למה אופטימיות?? אני דווקא חשבתי שזה פסימי. [ליצירה]
- [ליצירה] הצעת שם הצעת שם.... --- כריש בים!!!! תיברחו.... (-: [ליצירה]
- [ליצירה] אזי עבר על נפשנו המים הזדונים ): [ליצירה]
- [ליצירה] מעשה ידי טובעים, ואתם אומרים שירה????!!!" :)) [ליצירה]
- [ליצירה] ועל זה (לא) נאמר: התאחדו כל פועלי אוון. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי כל כך!! ואני לא טובה בשמות... מה עם "אף אחד"? הייתי מורידה את המרכאות מ"אבל "אף אחד".." זה יותר נחמד כשאת משאירה אותו פתוח. [ליצירה]
- [ליצירה] שלוש השורות הראשונות מצוינות. נהניתי מהטון מלא הפאתוס שמסתיר מאחוריו חיוך ציני. את הבית השני אני חוששת שלא הבנתי. מה פשר המילה "אגוע"? [ליצירה]
- [ליצירה] אנסה להסביר. אני לא חושבת שיש הבדל מבחינת ה"מסקנה למעשה", כי הדעות שלי לא השתנו בין לבין. מה שכן השתנה - העוצמה של הרגשות. בעוד שבהתחלה יכולנו לדון בנושא "העסקה -בעד או נגד" ולנסות להפריד בין השכל לרגש, לאזן ביניהם, להכריע ביניהם, הרי שלמראה הארונות השכל התרסק ורק הלב צעק. ועדיין, אני מתנגדת לעסקה. [ליצירה]
- [ליצירה] התחשק לי לקרוא שוב. אז אחרי חצי שעה של חיפושים מתישים - מצאתי..ונהניתי שוב. דווקא הציניות לוקחת אותי שבי אל מקומות..לא ייאמן, קיטשיים. (פתאום נזכרתי שפעם גם אני שנאתי את עצמי ואת כל העולם, ואם מישהו היה מחייך בסביבה הוא היה מסווג אוטומטית כאידיוט שלא מבין כלום מהחיים..עד שלמדתי לאהוב.) [ליצירה]
- [ליצירה] אל שולחן העבודה שלי. נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] א.המילה היא "נית" - שזה סתם שם של חברת פרסום. הרעיון הוא לעשות סדרה שכולה סביב נושא אחד - עיניים. ב. יש גם עיניים אנושיות, והן תופענה בקרוב בעז"ה. אבל באמת יש בעיה עם צילום עיניים "רגילות" כי צריך לחפש משהו שלא ייראה כמו סתם עיניים אלא להפוך את זה למשהו מעניין, וזה קשה ג. עיניים דרך מסכה הן עדיין עיניים. [ליצירה]
- [ליצירה] ההתחלה נהדרת. מפתיעה וחדה. בהמשך - עם האורך בא גם הקושי לשמור על עניין לכל אורך השיר. *כוננתי - צ"ל קוננתי. *בבית השלישי: די צורמת החזרה על שורש "בושה". *בהמשך: "בשמחה רבה" מגיע באופן די פתאומי, ומרגיש קצת לא קשור. כאילו פתאום מנסים לייצר אוירה מלאכותית, זרה לאופיו של השיר. *הבית האחרון חוזר לתבנית המעניינת של הבית הראשון. הייתי מציעה לצמצם אותו. *הסיום: מצד אחד אני מבינה את הצורך ב"גלישה" הנינוחה הזו אל סוף השיר. אבל מצד שני: חבל. היית בשיא, והשיר הזה נראה לי מתאים להסתיים בשיא. הצלחת להכניס לתחושת הלם בשורות הראשונות, ולהרגשתי היה נכון לסיים גם בהפתעה, בדיוק הנקודה שבה השיר סיים להגיד את דברו. (השורה האחרונה מרגישה כמעין "אז זהו, סיימתי" והשיר לא חייב להודיע לאף אחד שהוא מסתיים.) [ליצירה]
- [ליצירה] נו, באמת. [ליצירה]
- [ליצירה] מאמר מרתק! תודה, אמילי, החכמתי רבות. [ליצירה]
תגובות