איילת .22/12/2005 17:00:40 מכל ההצעות, אני בעד כנרת טירקין
אך התחושה שקיבלתי מן התמונה הייתה להמשך השיר: אך אף על פי כן, רק אליך צעקתי. ובתמונה- אין עוד כוח לצעוק ואין בשביל מה- הגלים מטביעים זה מכבר, ותפילותינו...
אהבתי כל כך, והתחברתי כל כך, והרגשתי שזה ביטא את תחושתי כל כך, וזה שוב העלה לי את הדמעות האין סופיות.
תודה. כל כך תודה. גם אם לא לזה היתה כוונתך.
[ליצירה]
מכל ההצעות, אני בעד כנרת טירקין
אך התחושה שקיבלתי מן התמונה הייתה להמשך השיר: אך אף על פי כן, רק אליך צעקתי. ובתמונה- אין עוד כוח לצעוק ואין בשביל מה- הגלים מטביעים זה מכבר, ותפילותינו...
אהבתי כל כך, והתחברתי כל כך, והרגשתי שזה ביטא את תחושתי כל כך, וזה שוב העלה לי את הדמעות האין סופיות.
תודה. כל כך תודה. גם אם לא לזה היתה כוונתך.
[ליצירה]
[ליצירה]
זו הישיבה נכון? אני הייתי קורא לזה אולי מציאות. צונאמי. או אולי גל עיני ו(לא)אביטה.
[ליצירה]
איזה כיף שתוקנה התקלה. עכשיו, בפעם השישית או השביעית שאני כותבת את התגובה הזו, יש סיכוי שהיא אכן תישלח...
אז קודם כל: וואו. רעיון גדול, המשחק בים צלם האנוש לצלם בהיכל.
היה אפשר לקחת את זה אפילו רחוק יותר, שהרי הביטוי המקורי הוא "צלם א-לקים".
לענ"ד כדאי לצמצם את השיר ולוותר על חזרות והדגשות מיותרות, שרק מחלישות את השיר המיוחד הזה.
שמחתי לראות כאלו באתרנו הקט!
[ליצירה]
הגזמת. אהרון? "איש העושה אלוקים"?!!!
כן, אני יודעת שזה מה שכתוב בפשט. אבל ב"ה אנחנו חכמים יותר מכדי להעמיד את אהרון במעמד של עובד ע"ז. בטח יותר מאשר להציב אותו כניגוד של משה, כזה ש"בגללו" נעשה העגל!!!
[ליצירה]
זה סגול.. ואין לי מושג איך הוא הגיע. אני מתארת לעצמי שהשמים לא היו סגולים באותו יום. זאת באמת היתה מצלמה ותיקה מדי, אבל לפעמים היא עשתה טעויות מוצלחות.
תגובות