גליך ומשבריך
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] גם אני הבנתי שזו ישיבת ההסדר בנוה דקלים. אהבתי את 'המים הזידונים' של יו"ש. [ליצירה]
- [ליצירה] מכל ההצעות, אני בעד כנרת טירקין אך התחושה שקיבלתי מן התמונה הייתה להמשך השיר: אך אף על פי כן, רק אליך צעקתי. ובתמונה- אין עוד כוח לצעוק ואין בשביל מה- הגלים מטביעים זה מכבר, ותפילותינו... אהבתי כל כך, והתחברתי כל כך, והרגשתי שזה ביטא את תחושתי כל כך, וזה שוב העלה לי את הדמעות האין סופיות. תודה. כל כך תודה. גם אם לא לזה היתה כוונתך. [ליצירה]
- [ליצירה] זו הישיבה נכון? אני הייתי קורא לזה אולי מציאות. צונאמי. או אולי גל עיני ו(לא)אביטה. [ליצירה]
- [ליצירה] טביעת הניצוץ האחרון של הציונות. יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] גליך ומשבריך. [ליצירה]
- [ליצירה] הכותרת אכן תתן נפח לתמונה... "מים גנובים ימתקו"? (משלי ט', י"ז) האופטימיות... תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] למה אופטימיות?? אני דווקא חשבתי שזה פסימי. [ליצירה]
- [ליצירה] הצעת שם הצעת שם.... --- כריש בים!!!! תיברחו.... (-: [ליצירה]
- [ליצירה] אזי עבר על נפשנו המים הזדונים ): [ליצירה]
- [ליצירה] מעשה ידי טובעים, ואתם אומרים שירה????!!!" :)) [ליצירה]
- [ליצירה] יופי כובש של תוכן משולב בכתיבה מקסימה, היו הגורמים ללחיצה הגורלית שהוסיפה יצירה זו אל רשימת האהודות עלי. [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה עם נטע. לאורך כל הסיפור יש מעברי שפה, ויותר מזה, מעברי-רמת-חשיבה, הייתי מגדירה, בצורה מאד צורמת. אני לא מצליחה להגדיר את מידת הבגרות של הילד, כי כל משפט נאמר בסגנון אחר. לדוג' הילד אומר "הבנתי שאבא עבר לגור עם סבא" - זה נרשם כהסתכלות תמימה של ילד. אבל שתי דקות אחר כך הוא מסביר בטון מלומד את ההפרעה של האם, ופשוט קשה להבין איפה הוא. מקווה שהצלחתי להבהיר מה מפריע לי.. מעבר לזה,יפה מאד. המשפט הראשון נהדר. וגם:"אבל אמא הייתה נראית כאילו גם חלק ממנה הלך לשמיים כי היא הייתה מרוחקת מאוד וכבה לה האור בעיניים כמו שהחדר שלי היה נראה לאחר שהשכיבו אותי לישון . ריק וחשוך ." מקסים, (למרות שיש מעברי שפה באמצע שהייתי מציעה לשנות.) [ליצירה]
- [ליצירה] הכותרת צונזרה (למה, דרך אגב?) אז אני כותבת פה - זו טיוטה, ועל כן היא מצפה נואשות לביקורות ותגובות. תודה מראש [ליצירה]
- [ליצירה] אמן. אני שונאת להגיב על קטעים שבאים מכאב ולכתוב שהם "יפים" או "מקסימים" - אבל בכל זאת, זה גם כתוב טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] נכון. מרוב מאיסה במלחמות ובהרג, נורה הבחור ליד עמנואל. וגם בת הדודה שלי ובעלה נפצעו בשבוע שעבר (ליד נעלה מירי ממכונית חולפת) מרוב שחברי גדודי חללי אל-אקצא חפצים בשלום. וגם עוד כמה שנפצעו בשבוע האחרון, הם בסה"כ קרבנות הרצון-לשלום. אולי כדאי שהפלשתינים ילמדו לבטא את עצמם יותר טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] זה על מעין ספיר? [ליצירה]
- [ליצירה] זו תמונה שאני צילמתי, כמובן על פי התמונה המפורסמת. [ליצירה]
- [ליצירה] ראשית: הכתיבה שלך מעניינת מאד, מושכת אותי לנסות לרדת לעומק כוונותיך. נדמה לי שיש לך טעויות ניקוד, שמשנות את המשמעות, האם אני צודקת? ("רוחות שבורות","שלוות צעירות") אהבתי מאד מאד את הפתיחה - המצפן השבור ונצנוצי הכמיהה. אחר כך הרגשתי שהשיר מאבד את הכיוון... קשה לי למצוא קשר שמאחד את כל הבתים לכדי שיר אחד. יש כאן מצד אחד את תיאור הכאב שבעולם, ומהצד השני את הדוברת, שמתוארת כדמות מנחמת, כמעט מיתית. אולם היחס בין החלקים מרגיש שבור. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מבינה שהמרווחים שנראים לא במקום הם כדי להוסיף לאוירה של "שירה כאוטית". לטעמי זה לא עבר. וחוץ מזה - כתיבה יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] א.המילה היא "נית" - שזה סתם שם של חברת פרסום. הרעיון הוא לעשות סדרה שכולה סביב נושא אחד - עיניים. ב. יש גם עיניים אנושיות, והן תופענה בקרוב בעז"ה. אבל באמת יש בעיה עם צילום עיניים "רגילות" כי צריך לחפש משהו שלא ייראה כמו סתם עיניים אלא להפוך את זה למשהו מעניין, וזה קשה ג. עיניים דרך מסכה הן עדיין עיניים. [ליצירה]
תגובות