שְׁמִי
סַבָּא קוֹרֵא לִי - נְשָׁמָה
אִמָּא קוֹרֵאת לִי - אַדְוָה
אֲבָל שְׁמִי בְּאֶמֶת הוּא - גַּל
וְרַק סַעַר יוֹדֵעַ .
יורם תומר
-
גימלאי, בוגר מתמטיקה ומדעי המחשב
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תשובה לשי, תלוי איך אתה מסתכל על זה. אם אכן זה ילד, אז סער הוא החבר של גל שמבין הכל וגם לפעמים מסית, אם זו מטאפורה אז רק סער יודע כי הוא זה שגורם לגלים. כדי להשאיר את זה לטעמו של הקורא, לא השתמשתי בבטוי כמו: "רק לסער גליתי" או "אני גל שסער מעורר אותי". מה דעתך יורם [ליצירה]
- [ליצירה] מי הוא "סער"? זה משמעותי להבנה? [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד, אהבתי את כפל המשמעות (לא הייתי עולה עליו בלי שהיית מסביר) [ליצירה]
- [ליצירה] הי אביב, נשמע פיוטי ועדין. באשר לתוכן, אני צריך עוד לחשוב. (: יורם [ליצירה]
- [ליצירה] נ פ ל א ! ! ! : ) חג שמח [ליצירה]
- [ליצירה] מה עוד אפשר להגיד על השיר הזה מלבד שהוא מקסים, ואמיתי, ובעיקר לא מתהדר ביומרות אופנתיות מפוצצות, שיר יפה כמו ששיר צריך להיות. לפרוט על הנימים שבתוך בתוך הלב. תני לנו עוד :) [ליצירה]
- [ליצירה] מה שיפה בשירים הקצרים שלך, שאתה משתמש במילים כמו במיכחול דק שצובע שיר שלם :) :) [ליצירה]
- [ליצירה] קראתי את השיר ואת התגובה של אביב וסתיו. לולא התגובה הזאת היה לי קצת קשה לעכל אותו. לאחריה ברור לי שבעצם יש כאן הרכב של שתי יצירות, לדעתי - נפרדות, והחיבור של שתיהן ליצירה אחת, מטלטל את הקורא. לדעתי היה כדאי להקצות לחומר הזה שתי יצירות: האחת, שיר על נפלאות, צפונות ונסתרות הבריאה (פיוטי), והשניה . מונלוג, (אפי) על העימות בין האדם לבין עצמו ובין האדם לבין הקרובים-רחוקים אליו. נדמה לי שאם לא היית כורך אותן ביחד היית כותב שתי יצירות טובות. כדאי לחשוב על זה, וגם לשמוע חוות דעת של אחרים בהצלחה יורם [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד ! חד כתער ! וחשבתי על תוספת קטנה: ".....ומהלך בו כאשר ראשו בין ידיו....." [ליצירה]
- [ליצירה] ראשית, ברוך שובך, מזמן לא קראנו אותך. שנית, השיר הוא מקסים, כמו ששיר צריך להיות שיר. אולי הייתי משנה קצת לפי הצעתו של מטומטם, אבל לא הכרחי. שלישית, אני מקווה שתקבל את מה שאומר עכשו ברוח טובה, כיוון שכולנו חוטאים מבלי דעת בכתיבת רעיונות שכבר נהגו, וזה מוסיף עוד הבט לאותו רעיון. זה מזכיר באופן ברור את השיר של ז'אק פרוור: "הוא מזג את קפה אל הספל. הוא מזג את החלב אל תוך הקפה. הוא הוסיף את הסוכר אל הקפה בחלב. הוא בחש את הקפה. מבלי להביט בי, מבלי לשים לב אליי....." בעצם זה אותו שיר רק עם מכונית במקום קפה מה דעתך? [ליצירה]
- [ליצירה] נראה לי שהשיר הזה מתאים להיות מעין אפילוג של אוסף שיריך האחרונים: התכנסות פנימית לאחר התרוצצות של מחשבות, רעיונות, רגשות וחוויות. מן הרגשה שכדאי לפעמים לארוז את הכול וללכת הביתה לנוח ולאסוף כוחות לקראת המסע הבא שיהיה גדול ומרתק מן הקודם. "הפסקה יוצרת". האם אני צודק? אם כן, מוצא-חן בעיניי הרעיון ודרך שהבעת אותו :) [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרף למחמאות של קודמיי. השיר כתוב נפלא ולא מצאתי פגם כל במקצב (ראי הערתי בשיר "כשהגשם שב" ) . אני מאוד מקווה שההרגשה של "התנפצות על המזח" איננה ביטוי למשהו מדכא של "אחרית מתקרבת" . [ליצירה]
- [ליצירה] אני מסכים עם אפרת, שני ה-"ו..." מיותרים. "אז עכשיו יש כוונה למילים? עכשיו זה יותר ברור? אל תצפו ממני לחזור על דבריי לפנות ערב-- אולי אחרי החדשות אהיה יותר שקט." בשיר יש נימה של נזיפה וה-"ו..." מוסיף נימה של חוסר סבלנות שהיא מיותרת. [ליצירה]
תגובות