ואולי זה אתה, ואולי זה קולך
שדופק על ליבי, מתחנן שאפתח.
ואולי זה מראה זכרונך הקלוש
מפרק ובונה בתוכי בניינים.
ואולי זו אני, ואולי זה קולי
שדופק על ליבך, מתחנן שתפתח.
ואולי זה מראה זכרוני הקלוש
המבקש ממך אישור בניה.
*מתקרבת *
-
בת 20.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ... זה טוב.. נהניתי לקרוא, תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] ... פליטי פינג-פונג מגיעים לפה, אנה אנו באים... (: [ליצירה]
- [ליצירה] ... יש לה כמה וכמה "צרים", אבל אני כיוונתי לשיר הנ"ל: --- תלולית החול שמש רוותה על תלולית החול- אני ואתה ובלב- אושר שליו. חצאי צבעים, חצאי קולות לא צריך לשאול, לא צריך לענות הבט, הקשב. העבר ידך על חלקת שערי. בלב- אושר שליו. צרי. [ליצירה]
- [ליצירה] ... מעלעלות בזה כדי למשוך את מבטם של בני-תורה, אני משערת... (: ("תסלח לי, יש פה איזו פסקה קשה, אני לא כ"כ מבינה מה הרב מתכוון...") סתם.. לא יפה ללכלך. [ליצירה]
- [ליצירה] .. ממ.. משהו בחיבור בין כף היד לזרוע לא כ"כ טוב.. אבל סה"כ זה ממש יפה. מאוד מרשים. [ליצירה]
- [ליצירה] ... כל הזמן הייתי בטוחה שעומד לקרות משהו רע. [ליצירה]
- [ליצירה] ... זה טוב מאוד. איך כל אחד רואה את הדברים רק מתוך נקודת המבט שלו ולא מנסה להיכנס לעיניים של האחר.. מקווה שאם יש לך חברים שישארו בישיבה אחרי שתתגייס זה לא יקרה לכם.. (: [ליצירה]
- [ליצירה] .. התדיינו על זה בהקשר ליצירה של יאיר שגיא, על הקטע של הטבילה במקווה.. והיו שם כמה בנות שטענו שהוא תיאר את זה יותר טוב מאישה. בלי לעבור את זה. ו"גשרים" של ילד. סיפור אהבה מנקודת מבט של בחורה, כשהכותב הוא גבר. דווקא בסיפור ההוא הרגשתי שאפשר להבחין שגבר כתב את זה. אמנם גבר מוכשר מאוד, אבל עדיין גבר. ועל "רצוא ושוב" שלי, אמרו שזה ממש כמעט זה, אבל בכ"ז מרגישים שבחורה כתבה. שאני לא באמת מכירה את העולם של הישיבות מבפנים. --- דוד גרוסמן ב"מישהו לרוץ איתו" עשה את זה ממש טוב, מנקודת המבט של תמר. אבל עד הסוף, עד הסוף, בצורה שמי שחווה את החוויה יוכל להזדהות לגמרי? לא יודעת.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... מעולה. מעולה. מעולה. [ליצירה]
- [ליצירה] ... העציב אותי. [ליצירה]
תגובות