מחווה לקפקא ואולי זה אתה, ואולי זה קולך שדופק על ליבי, מתחנן שאפתח. ואולי זה מראה זכרונך הקלוש מפרק ובונה בתוכי בניינים. ואולי זו אני, ואולי זה קולי שדופק על ליבך, מתחנן שתפתח. ואולי זה מראה זכרוני הקלוש המבקש ממך אישור בניה.
תגובות