טבע אילם
וסלע דומם
חורשה נטועה וגבעה ירוקה
לוחשים סוד קסם
לא נעים
לא זעים
ורק בחלוף הרוח
ישאו קולם האצור
כאומרים
חיֵה
ילדת מדבר
-
מטיילת הרבה וכותבת קצת
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שיר מעולה ובנוי בתחכום רב, מהדומם דרך הצומח אל החי [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! שיר נהדר [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! ובכלל...מאוד התחברתי לסגנון כתיבה של.ך..בהצלחה אחותי! [ליצירה]
- [ליצירה] אמן. אכן, מקסים. תודה לאביב וסתיו שהביאני עד הלום. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד, במילים ספורות הצלחת לבטא את ההרגשה שיש גם לי כשאני מתבוננת בטבע שזועק אליי או לוחש לו, והוא באמת אילם כל-כך- לחיות. להוריד מחיצות, לוותר הגנות ופשוט להיות, בטבעיות ובפשטות. כמוהו. [ליצירה]
- [ליצירה] אווווף... ממש נהניתי לקרוא, יצירה ע-נ-ק-י-ת! וזה למרות שאני ממששששש לא אוהבת נונסנס. רק ש.. לא ממש עליתי על קצה הפואנטה.. אשמח להסברים ממביני דבר. [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי מצפה בהמשך השיר לדעת למה קראת שוב בשמה.. [ליצירה]
- [ליצירה] בבקשה.. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. הייתי רוצה לראות את זה יותר בגדול. [ליצירה]
- [ליצירה] זה נגמר טוב. המשך רק היה גורע [ליצירה]
- [ליצירה] דוקא בסרטים הישנים יש הרבה צבע, הוא רק לא נגלה לעין הצופה.. עצוב שכך את רואה את חייך. (או שזה רק למען השירה?) [ליצירה]
- [ליצירה] לא מבינה את הפואנטה. השיר קטוע בתחושה שלי, תוך כדי קריאה, בין שתי השורות הראשונות למה שאחריהן. [ליצירה]
- [ליצירה] מהההה?... לא הבנתי מילה וחצי מילה. [ליצירה]
- [ליצירה] מצויין!! מצאתי עצמי קוראת לעצמי בנימה שקוראים סיפור לילד.. [ליצירה]
תגובות