והמשיכה אל הארץ

חזקה היא.

שורש נפתל כגוף נבדל

מעין נובע כרגש המתפרץ,

סבך בדים כנפש נעלמת

ומסתורי בתים כמסתרי הפנים.

ויריעה סוככת ממעל

כשכבת עור לא נקלפת

נחלים זורמים בחדוה

אם ברוגע

ואם בעוצמה.

וגופי סביב לי נפרש,

מלקטני אליו

ומגלה ללא קול

כל סודותיו.