חרב פיפיות
אתה יכול להחליט מה לעשות.
הצד הזה או הצד האחר,
כל אחד מהם דוקר.
אז נשאר לעשות חוץ מלבכות?
ננסה לבחור בצד שהורג פחות...
מיגד _
-
קיים מרחק מסוים בין מה שאני מאמין בו לבין מה שאני.
לפעמים הכתיבה היא נסיון להקטין את המרחק הזה.
לקט יצירות
- האיש שראה הכל
- והפעם, סיפור אהבה...
- אין עצה ואין תבונה כנגד הזמן?
- הסבר כללי לכל הקטעים של ה(צ)
- קידושין
קשור אלי
- [ליצירה] כדי שיצחק יראה אז צריך לכתוב "יצחק בן מרדכי" בערך כאן. אמנם אסתר כתבה שזו ילדה קטנה, אבל לי איכשהו דווקא ה"ילדה הלא צנועה" (והצבעונית) הוסיפה נופך של זרימה ונעימות לציור. ואני לא רואה אלמנט של "חוסר צניעות" גם אם לא היה מדובר בילדה קטנה. לא שאני לא בעד הקפדה על צניעות, אבל יש דברים שנראים כהקפדת יתר. [ליצירה]
- [ליצירה] אני אוהב מקריות יש לי רצון להסביר את ההבדל בין "הקפדה" ל"הקפדת יתר" (עד רמת ה"הפריע לי"), אך נדמה לי שיהיה קשה להעלות אותו במספר שורות מצומצם בלי שיתפתח כאן דיון ארוך (ומיותר?) שלא ברור עד כמה הוא יוסיף למישו (מה גם שתגובתך משדרת זילזול מה). במידה ותרצה (או מישו אחר) יש מסרימישים. ואגב, "מיגד" זה בן. [ליצירה]
- [ליצירה] היי! זה לא יפה לכנות אותי "מישהו". וההסבר אכן מנוסח בצורה טובה. (אולי זה באמת מה שהתעורר בי ולכן אמרתי לך שאהבתי את זה? נו טוף) [ליצירה]
- [ליצירה] לא מאמין שאני שוב מגיב רדף, למען הסר ספק, ה"ילד אידיוט" היה מקושר לתיקון הטעות הדבילית ש*אני* עשיתי באיות הלועזי של DONE (וחתלתול בטובו תיקן אותי). לא אתה אידיוט, אני. פשושי, אני לא כתבתי בשומקום שנכשלתי (או לפחות לא כך אני מרגיש) ואתה לא כתבת לי בשומקום תשובה לשאלתי. (חתלתולי, אולי לך תהיה תשובה?) [ליצירה]
- [ליצירה] וואאוו לא נראה לי שיש לי הרבה יותר לומר מזה. ולגבי העריכה, קחי את הסיפור, תגזרי את הטקסט (בלי הסוגריים שמדגישות) תדביקי את הקטע שעד הפלשבק, תלחצי על הסימן של הסוגריים, ואז תסמני את הכיתוב שבין הסוגריים ותדביקי עליו את הפלשבק. תעשי רווח, ותדביקי את שאר הטקסט (או שתפני למנחם). (חבל שכזה קטע יפה יהרס בגלל העריכה). [ליצירה]
- [ליצירה] להביע הערכה באותיות זה קצת קשה זה מעבר ל"עוצר נשימה". זה משו שמעורר בי תחושות כ"כ חזקות, מזיז בי משהו. אמנם, במקרה שלי זה יותר חוסר הזדהות עם הדמויות, אבל גם לחוסר הזדהות ולצורך בחוסר ההזדהות הזו יש עוצמות. עוצמות שאני אוהב את המצב בו הן מתעוררות בי. תודה. ורסיס, אתה באמת לא חייב להזדהות עם הדמויות. המספר לא חייב להעביר גם שיפוט מסויים. וגם על זה, תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] להסביר? גמני התלבטתי לגבי "ריק של מלאות" או "מלאות של ריק", הראשון הרגיש יותר טוב. אבל התחושה הבסיסית אחרי משו כזה מבחינתי זה הריק, מן ציפה בתוך כלום שכזה. ואיכשהו הכלום הזה, יש בו משהו משלים, ממלא... אז אולי אסור להסביר, אבל אולי מה שכתבתי לוממש מסביר... [ליצירה]
- [ליצירה] גמני גמני גמני גמני אחח, כמה שאלות מעניינות מסתובבות כאן... * האם היצירה אמורה להיות "מגויסת" לטובת עמדה מסויימת? האם היא שווה משו רק כשהיא כזו או שמא במקרה כזה היא לא שוה כלום? (האם באמת לא אפיק כלום מקריאת סיפור על מחנה פליטים מנקודת מבטו של ילד פלסטיני?) * האם אין בי מבט של אדם לא דתי על אף היותי דתי? מה אני אמור לעשות עם אותו מבט במידה והוא קיים? * האם האיסור התורני על משכב זכור אוסר גם עיסוק באהבה (עם או בלי מרכאות?) בין גברים? (וחבר שלי טוען שזו אהבה של בחינת "אחור באחור" מול אהבת גבר ואישה שהיא הרי בחינת "פנים בפנים, ואכמ"ל) * איך יוצא שאני מסכים עם רן* וטוען שאכן הדחיה מותר לה להיות קיימת, אך לא היא הסיבה לבעייתיות הנושא? אהה, ערוגית, טענת ה"צומי" יכולה לבוא רק מתוך היכרות יותר מעמיקה עם היוצר/ת או מקריאת כמה יצירות (או תגובות) שלו/ה. [ליצירה]
- [ליצירה] בתור יוצר אין לך זכות לפרש את עצמך. כך הבנתי וזהו (אותך ואת ילד). [ליצירה]
- [ליצירה] אם כבר מר משה, "בשעת השחר יש אור אחר מסוף היום, ואין סיפוק משום דבר ואין סיפוק משום דבר" [ליצירה]
תגובות