מַה הָיָה לָנוּ הַשָנָה:
שְׁתֵי לֵידוֹת, בַּר-מִצְוָה, חֲתֻנָּה
וּשְׁכוֹל.
בְּסַך הַכּל
הַמַאֲזָּן בִּיְרִידָה מְתוּנָה.
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מינימליזם ראליסטי בתיאור רציונליסטי של פסימיזם מודרני. ובעברית: רואים את הברק... שנה טובה, ניצן [ליצירה]
- [ליצירה] תוסיף סוביקטיבי ורדיואקטיבי בסוף נשיר ביקורות :) תודה ניצן הניקוד נהדר! :) [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, מקסים כמה שזה עצוב (או להיפך? אני לא בטוחה). בכל מקרה, מזל שלא ראיתי את זה לפני ראש השנה,זה היה מדכא אותי. וטוב שראיתי עכשיו, כי זה יפה... [ליצירה]
- [ליצירה] ובכלל אלה הם חיינו... מה אפשר לבקש יותר? המנימליזם מחדד את המסר יפה מאוד . [ליצירה]
- [ליצירה] כמו כן צ"ל: צעד-שניים-שלושה. והמלצה: לשים לב. חלק מהקטע של פרסום יצירה זה לכבד את הקורא. שגיאות כתיב הן זלזול. אחרי שאתה כותב - פשוט תעבור ותגיה. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. ממש אהבתי. קשה לדעת אם זו רפרודוקציה של תמונה קיימת או חלון - וגם אני מאד אשמח לדעת איפה זה. (אני כבר המון זמן חולמת על צילום דרך חלון, אבל עגול ולא גדול מדי) אם היית מצלמת קצת יותר מרחוק, היה נמנע החיתוך של המעוין (לא שזה כל כך הפריע לי, אבל בכל זאת) ונדמה לי שהיית מרויחה גם את הקיר חד יותר ומואר יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] וגם זה. ציור נפלא-נפלא. [ליצירה]
- [ליצירה] עם מגל וּפטיש נרסק אוייבינו! חרב המהפכה נניף מעל. את העשירים וּבעלי הון הפקר נשימה. רוח קרב בנו תִגָל. רגלינו תטבע צעדי נחושת, בהגיעה אל האופקים החדשים. אדם עמֵל יראה ברכה בפרי-מעשהו; העולם, יהיה שייך להמונים. שמש התקווה והחירות תַפֵץ קַרְנוֹתֵיָה. חיי העושר וההוללות ימוגו כַלא היו. אש המהפכה העולמית תכה סלע. העניים ומזי-רעב ישבעו! (שמואל ירושלמי) תחי העקביות. [ליצירה]
- [ליצירה] מי ששאל למה הספרדים מתאמצים להתקבל אל האשכנזים, ושבזה הם כאילו "מודים בעליונות של האשכנזים" או "מטהרים את דמם:- התשובה היא שעובדתית, מוסדות החינוך האשכנזי הם ברמה גבוהה יותר. לכן חשוב לספרדים ללמוד במוסדות אשכנזיים, ולכן גם בעיות הקבלה שלהם. הבעיתיות היא שמשאירים את הספרדים במעגל האינסופי של חינוך ספרדי, וכתוצאה מכך אי קבלה למוסד אשכנזי (כי המוסד הספרדי הקודם הוא בד"כ ברמה יותר נמוכה). - וכן הלאה וכן הלאה. לא מדובר פה על גזענות ובטח לא על משחקי כבוד. זו מציאות עצובה, שכרגע יש נסיונות מבורכם לשנות אותה. [ליצירה]
- [ליצירה] (שתיקה) [ליצירה]
- [ליצירה] החריזה לא מושלמת, אבל זה נסלח, בהתחשב בעובדה שהקפדת על בתים שלמים עם אותו חרוז - מרשים מאד. נהניתי מהתיאור הציורי בבית הראשון, בהמשך נדמה לי שהפזמון נחלש, גם ברמת ההקפדה, גם ברמת הדימויים שנעשו פחות עשירים ויותר בנאליים. באופן כללי נדמה לי שעדיף להיצמד לתיאור של הארץ ולא להיגרר לתיאור של יושביה. (כלומר להמשיך עם "זוהי הארץ" ולוותר על "כאלה אנחנו") בהצלחה! [ליצירה]
- [ליצירה] ערוגה, אני לא מסכימה איתך. אני חושבת שיש בתמונה הזו אמירה, ולכן פרסמתי אותה. זו הסיבה שקראתי לה בית כנסת ולא שוק או סלון, כי בתור שוק או סלון באמת אין בה משמעות. ולא הבנתי מה אמרת בקשר לפוקוס - אם היה פוקוס היא לא היתה טובה, ובלי פוקוס היא לא מצדיקה את עצמה. מה יותר גרוע? [ליצירה]
- [ליצירה] וואו!!! (מצטערת, אבל לא מצאתי משהו יותר חכם להגיד.) את מוכשרת. אשמח לפירוט על הטכניקה. [ליצירה]
- [ליצירה] יש כאן כמה נקודות ששבו את ליבי: התפילות המהוססות, שאת לא יודעת באמת איך להתפלל, והפחד לאבד את היכולת לאהוב. לא הבנתי למה נצרך החיתוך לאחר "הפשוטות", וגם מפריעים לי מעברי המשלב. ("שלא ברור.." מרגיש לי כמו שפה דבורה, לעומת "השלכתי תקוותי" הפיוטי.) באופן כללי, אותו "איש אחד" מרגיש לי טפל לשיר, כאילו הכרחת אותו להיות הנושא כשזה בכלל לא הוא, אלא אותן נקודות תפילה, חולשה ופחד. [ליצירה]
תגובות