וואו היא נראית כל כך.. (מפוחדת? חוששת מפני מה?)
מקסים. מזכיר לי חברת ילדות שלי. גם לה היתה לעיתים אותה הבעה.
באמת חסר קצת פוקוס אבל אני מתשדלת להתעלם מזה. חבל לי לוותר על כזאת תמונה.
מחול, בהערכה...
התמונה עצמה יפה, יש לה זוית צילום לא מקורית אבל די מתאימה, והתאורה ממש אחלה בחלה..
זה נראה כאילו היא עולה באש של אור..
ניסיתי לדמיין איך נראה החלק האפל של הילדה ויצא לי דברים מוזרים למדי..
[ליצירה]
וואו היא נראית כל כך.. (מפוחדת? חוששת מפני מה?)
מקסים. מזכיר לי חברת ילדות שלי. גם לה היתה לעיתים אותה הבעה.
באמת חסר קצת פוקוס אבל אני מתשדלת להתעלם מזה. חבל לי לוותר על כזאת תמונה.
מחול, בהערכה...
[ליצירה]
התמונה עצמה יפה, יש לה זוית צילום לא מקורית אבל די מתאימה, והתאורה ממש אחלה בחלה..
זה נראה כאילו היא עולה באש של אור..
ניסיתי לדמיין איך נראה החלק האפל של הילדה ויצא לי דברים מוזרים למדי..
[ליצירה]
אכן יש משהו מאולץ בחיבור בין הקטעים, אך לא הייתי ממהרת לנתק ביניהם. אפשר שהרחבה והעמקה של הסיפור תוכל להפוך את החיבור לטבעי יותר. כרגע יש לסיפור הזה מסר נהדר, אך הוא מועבר בצורה חדה מדי, יותר מדי מוגשת על כפית לקורא.
אם הסיפור יתפוס יותר נפח, ואם תמנעי מאמירות מפורשות כגון "הוא לא רוצה למות" אלא תתני לקורא להרגיש את הניגודים והמסרים בעצמו מתוך הסיפור, נדמה לי שהסיפור יהיה טוב יותר.
אני חושבת שיש כאן הבטחה.:)
[ליצירה]
אני אגיד את זה בפשטות, ובצורה הכי עדינה שאני יכולה:
לך לעזאזל.
עכשיו, אחרי שנרגעתי:
בבתים האחרונים יש אמת. אבל הבתים הראשונים לא ראויים לשום תגובה מלבד זו שהגבתי לעיל.
[ליצירה]
[ליצירה]
הכתיבה טובה, ואפילו מאד.
אולם, סוד השיר הוא בצמצום. ככל שתחזור פחות על שורה, היא תקבל את מלוא העוצמה. נסה לראות איך נראה השיר כאשר אתה דוחס אותו למינימום. להרגשתי זה רק ייטיב איתו.
תגובות