וואו היא נראית כל כך.. (מפוחדת? חוששת מפני מה?)
מקסים. מזכיר לי חברת ילדות שלי. גם לה היתה לעיתים אותה הבעה.
באמת חסר קצת פוקוס אבל אני מתשדלת להתעלם מזה. חבל לי לוותר על כזאת תמונה.
מחול, בהערכה...
התמונה עצמה יפה, יש לה זוית צילום לא מקורית אבל די מתאימה, והתאורה ממש אחלה בחלה..
זה נראה כאילו היא עולה באש של אור..
ניסיתי לדמיין איך נראה החלק האפל של הילדה ויצא לי דברים מוזרים למדי..
[ליצירה]
וואו היא נראית כל כך.. (מפוחדת? חוששת מפני מה?)
מקסים. מזכיר לי חברת ילדות שלי. גם לה היתה לעיתים אותה הבעה.
באמת חסר קצת פוקוס אבל אני מתשדלת להתעלם מזה. חבל לי לוותר על כזאת תמונה.
מחול, בהערכה...
[ליצירה]
התמונה עצמה יפה, יש לה זוית צילום לא מקורית אבל די מתאימה, והתאורה ממש אחלה בחלה..
זה נראה כאילו היא עולה באש של אור..
ניסיתי לדמיין איך נראה החלק האפל של הילדה ויצא לי דברים מוזרים למדי..
[ליצירה]
הרבה יותר טוב.הייתי שמחה לדעת מה העניין בצביעה הקבועה של השירים שלך בכחול ואפור.
כיון שכל השיר מורכב מהדימויים שלך לעצמך, לא מובנות לי שתי השורות האחרונות: "ואנוכי כחלות הממאן להיפתר". - האם זהו ניגוד לשאר השיר, או דימוי נוסף?
והערה קטנונית אחרונה: כיון שעלים הם ממין זכר, הם נערמים במחברת ולא נעלמות. אם כיוונת ל"כל מילותי", צ"ל "כל מילותי כעלי שלכת נערמות במחברת."
[ליצירה]
אני אוהבת מאד מאד את הסגנון שלך, את חיבורי הצבעים ואת הכשרון.
חבל לי שאין כאן רבים שעוסקים בתחום החזותי, ויוכלו להגיב לך בצורה בונה יותר. אני יכולה רק להגיד שאהבתי.
(משהו לא הסתדר לי עם אוזן שמאל שלה, נראית קצת לא מתחברת לשאר הפנים.)
[ליצירה]
עכשיו, אחרי שהכל נגמר, אני מרגישה שהתמונה הופכת ליותר ויותר כואבת.
כבר מזמן לא ראיתי מישהו עם צמיד של "צה"ל אנחנו איתך", וזה כבר לא רק הקונפליקט של האם אנחנו אוהבים את צהל ומזדהים, אלא חד יותר - האם באמת צה"ל וההתיישבות הם לא אויבים?
אודיה, אשמח אם תגיבי.
[ליצירה]
לא! אל תורידו את שמואל מהאתר! עד שיש פה מישהו שכותב אחלה נונסנס כמו שצריך, אתם רוצים להוציא את הבנאדם (זה אמנם מוטל בספק שמדובר בבנאדם, אבל בכל זאת..)?
ודרך אגב - אין, אין עוד אנשים כל כך פרימיטיבים שעדיין תקועים בשנות הארבעים ומאמינים בקומוניזם! יש לך נטיה כרונית לסתור את עצמך.
תגובות