שני עולמות
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זהו שלא. אבל זו התחושה שהתמונה באה להעביר. וכמסתבר, הצליחה! [ליצירה]
- [ליצירה] הממ. כן, הצילום הוא של רחם. מקומות מוכרים?.. [ליצירה]
- [ליצירה] הצילום הוא של רחם מבפנים, נכון? של שלייה. או שמא הדמיון שלי מוביל אותי למקומות מוכרים? [ליצירה]
- [ליצירה] ניצן, רחם??? כך לדעתך נראה עובר? משהו פה לא הגיוני. לדעתי זה לא באמת רחם, זו רק אסוציאציה... [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים ממש. "למות להוולד" כתבת להוולד עם ת'. תתקני! אהבתי את החיבור של התמונה עם השיר! (זה ציור או תמונה???) [ליצירה]
- [ליצירה] זה עיבוד ממוחשב. לגמרי. האיש הוא מתוך "כיכר טימס בלילה" והנוף נמצא בתמונות של windows.. אבל השיר הוא שלי.. ניצן שנתפסה בקלקלתה ומסמיקה מבושה. [ליצירה]
- [ליצירה] אמן. שיר עצוב ויפה. [ליצירה]
- [ליצירה] הבנתי... רק תדאג ללכת לאבחון מהר ותוכל לקבל אישור ל"התעלמות משגיאות כתיב" . ואני אוכל לקבל תוספת זמן - הבנתי אחרי מיליון שנה בערך - אבל לבד... טוב, בעצם אחרי שקראתי את כל התגובות. [ליצירה]
- [ליצירה] קצת - אני חושבת שאם הייתי מוסיפה מעבר לתמונה היא היתה יוצאת "צילום משפחה". בכוונה חיפשתי מינימום של חיוך - עיניים, גומה, וקמט ליד הפה. רחלי - צודקת. בשיא האובייקטיביות. מה לעשות שהמתוקה הזו היא גם אחותי? [ליצירה]
- [ליצירה] חוזרת לפה אחרי שנים... ומחייכת שוב. פשוט סיפור מתוק. [ליצירה]
- [ליצירה] * וגם הקישור של אסף. מהמם, במובן החזק של המילה. [ליצירה]
- [ליצירה] כתבתי תגובה ארוכה ונזעמת והיא נמחקה בלהט הלחיצה על האנטר... אז ככה: העובדה שקיימים בקרבנו גם אנשים שעושים מעשים לא ראויים, עוד לא הופכת את ההכללה המרושעת שלעיל ללגיטימית. שים לב, דב: נערי הימין=נערים מחבלים. עכשיו, מה יתרום לבטחון המדינה אם חייל מג"ב מכה ללא רחמים ובלי סיבה אישה, לעיני בתה בת העשר? מה יתרום לבטחון המדינה אזלת היד שמפגינים כוחות-הביטחון-עאלק (לפי השיר הזה ניתן להסביר שלקו כל מקבלי ההחלטות בהלם קרב) מול האלימות הבלתי פוסקת של הערבים כלפי יהודי חברון, באופן שלא מותיר להם ברירה אלא להגן על עצמם, ולהשתמש גם באמצעי הרתעה? אז אולי זה לא בסדר להצית בתים. או להכות ערבים זקנים, אבל: א. זה לא קשור לשיר המחוצף הזה.משפט כמו "כיצד יעז נער על אחיו להרים יד" מצייר תמונה שקרית ומעוותת, משל היה צה"ל "עומד נדהם" בעת שמתנחבלים גולייתים בני שלוש עשרה מבצעים פוגרומים בחיילי צה"ל התמימים, בעוד שהמציאות הפוכה לחלוטין. ב. אם כבר נגררנו לויכוח על העובדות: הבתים שהוצתו היו בתיהם של רוצחים. (ידיעה שנמסרה לי מפי אחת ה"נערות המחבלות".) ואם כל זה לא מספיק, אז השיר גם כתוב גרוע. [ליצירה]
- [ליצירה] וגם את זה אהבתי, והזדהיתי. במיוחד עם הסוף. אני אוהבת את האופטימיות שלא מדחיקה ומכחישה, אלא ממשיכה למרות הכל. [ליצירה]
- [ליצירה] ברוכה הבאה! השיר שלך מיוחד ויפה מאד בעיני. שיר שמצליח להישאר פשוט בלי להיות פשטני, ושזור בערגה עדינה. מקסים. רק את השורה "מלך, אתה מאושר?" לא כל כך הרגשתי מתחברת לשיר. (היא גם עומדת בסתירה מסוימת לשורה החוזרת והמדגישה:"אשריך", וגם לאוירה הכללית בשיר.) כמו כן - הייתי ממליצה לעבור על העימוד. נדמה לי שישנם כמה רווחים מיותרים בין שורות. אני שמחה מאד בבואך! [ליצירה]
- [ליצירה] בוא'נה, עשית הסטוריה. במכה אחת הסכמתי גם עם דב וגם עם שי, וזה ממש לא קורה הרבה.. לא מתיימרת שהבנתי הכל, אבל מה שכן- גרם לי געגועים לספריות ישנות וחשק לארוחה בתמול-שלשום.. הבית האחד-לפני-אחרון - נהדר. אבל בבית האחרון לגמרי הלכתי לאיבוד. ): [ליצירה]
- [ליצירה] ברור!! אוף, נמאס לי כבר מהאלה. כל פעם שאחד חוטף נכנס אחד אחר, והם מציפים את האתר בהמוניהם. מה הקטעים שלהם להיטפל לאתר הקטן החמוד והמסכן הזה. מסיונרים - נמאסתם!! [ליצירה]
תגובות