בית המריבה

 

כן אחים מתוקים שלי,

זה אני יוסף אחיכם הקטון

זוכרים כמה רבנו אז

בבית בחברון?

 

שנאתם אותי

ועוד יותר את החלומות,

שחלמתי להנהיג

ששאפתי לשלוט.

 

וכשברחתם מן הבית

כהוזה הסתובבתי בערים

ביקשתי אתכם ,אחי,

למען ה'! איפה אתם רועים?!

 

רציתי שנחזור יחד,

הביתה לחברון.

אך אתם השלכתם אותי לבור ארור

שם בצפון השומרון

ליד חומש ושאנור.

 

כרגע אחים יקרים שלי,

אני עדיין בבור.

אני יושב בתחתית מיואש

ורועד מבדידות

ומקור.

 

מה אתם מופתעים?

לא, הפעם לא משכו אותי 

לא מדיינים

ולא שיירת ישמעאלים.

 

אני צריך אתכם אחים שלי,

שתושיטו לי יד,

את החלומות אשאיר למטה,

ולא אספר עליהם יותר

לאף אחד.

 

בינתיים אני יושב כאן למטה

מהרהר בעתידי,

ועל הסיפור שעדיין לא נגמר

הסיפור של כל יהודי.