אולי אני כתובה בשפה אחרת,
אולי בגלל זה את סודותיי אני שומרת,
את מה שליבי צופן לא תדע,
עד שלא תלמד אותי- את כל האגדה.
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
מזמן לא כתבתי תגובה...
אז כמו שאומרים אחרי זמן רב-
אתה הראשון שלי ;-]
נ.ב.
יש לי שם מתאים שעומד על קצה הלשון אבל אני לא מצליחה להוציא אותו..... סוריי.
בכל מקרה אהבתי את השיר הזה.
[ליצירה]
אנשי צורה, שימו לב לשתי היצירות שהתפרסמו בסמיכות מוזרה- "קריאת מחשבות" ו"סימני קריאה". (לא הכותרות, היצירות עצמן.)
אני טוען לקונספירציה.
ממזר חמיש.
[ליצירה]
אולי אני כתובה בשפה אחרת,
אולי בגלל זה את סודותיי אני שומרת,
את מה שליבי צופן לא תדע,
עד שלא תלמד אותי- את כל האגדה.
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
מזמן לא כתבתי תגובה...
אז כמו שאומרים אחרי זמן רב-
אתה הראשון שלי ;-]
נ.ב.
יש לי שם מתאים שעומד על קצה הלשון אבל אני לא מצליחה להוציא אותו..... סוריי.
בכל מקרה אהבתי את השיר הזה.
[ליצירה]
מנחם, היה הארותיי:
באתי למשרד הפנים. * להגיד. למה רווח כל כך גדול?
התיישבתי מול הפקיד
במבטו *הרשמי מילא את הטופס (17386/4 א) מיותר
"הריני לדווח", אמרתי
"עוברים עליי תשעה חודשים
כמו, * חתך מיותר. למה כאן?
כמו *בלידה - בלי אתה יודע מה אני חושב... (הריון).
בלי מעשה *האהבה "הא" מיותרת
בלי הצמדת אזני לבטנה
בלי ריצה לָסוּפֶּר להשיג חמוצים
בלי הקאות בלי בדיקות בלי רופא ואחיות - - "
הפקיד - *טרוד עד בלי די בחשכת יומו - מכוכבית עד סוף שורה מיותר.
סימן באצבעו על מקום החתימה* נקודה.
המשכתי, "זה לא מסובך" (אני מגיע אל הנקודה)
הפקיד *סובב את הטופס חזרה אליו אולי "החזיר הטופס אליו.."
פניו, לעזאזל, נותרו קפואים.
"ופשוטים ופשוטים הדברים
אבל אלוהים - -
לא לי פתרונים."
בלחש הוספתי
"לי, הצהרה ותשעה חודשים."
חתמתי על הטופס ביד רועדת
*- * למה כוכבית? למה ההפסקה הדרמטית?
... יצאתי להמשיך בספירת הימים.
הרעיון של לידה נמשך אחרי 9 חודשים? לא. הוא תופס עד עכשיו. ומה מעכשיו? התעמקת ברעיון הלידה..).
מנלם, חוששני שבפגישתנו הייתה יצירתך זו קומה טוב יותר. הלא כן?
שי.
תגובות